חלק 3: אחרית הימים
3.1 משמעות אחרית הימים
בשל חטא הנפילה, לא התגשמו שלושת הברכות הגדולות, אותן נתן אלוהים לאבותינו הראשונים, על בסיס אהבת אלוהים והעיקרון. תחת זאת, הן הוגשמו בדרך המנוגדת לעיקרון, בהדרכתו של השטן.
מאז, היתה ההיסטוריה האנושית להיסטוריה של תוכניתו של אלוהים לשיקום. למרות התחלתו הרשעה של עולמנו, הרי שהעולם הנתון לריבונות השטן חייב יום אחד להשתנות לעולם בו מנצח הטוב, לעולם בו שלושת הברכות הגדולות מוגשמות, כשבמרכזן אלוהים. בזמן זה של שינוי מגיע המשיח. אחרית הימים היא זמן זה, כאשר עולם הרשע שבריבונות השטן משתנה לעולם האידיאלי שבריבונותו של אלוהים. הגיהינום עלי אדמות ישתנה גם הוא למלכות שמים עלי אדמות. לפיכך, לא יהיה זה יום של חיל ופחד, כאשר העולם ייהרס על ידי קטסטרופה גלובלית, כפי שמאמינים רבים מהנוצרים. למעשה, יהיה זה יום של אושר, בו תקוותה השמורה של האנושות, תקוות הדורות תתגשם.
מכיוון שבני האדם נפלו, אלוהים ניסה יותר מפעם אחת להשלים את תוכניתו, לשים קץ לעולם החוטא ולשקם את העולם המקורי הטוב. (ראה פרק התשתית 1) ברם, בכל ניסיון כשלו בני האדם למלא את חלק אחריותם, בכך תסכלו לחלוטין את רצון אלוהים. כתוצאה מכך, תקופת אחרית הימים שבה וחזרה פעמים אחדות. דבר זה ניתן לאישור על ידי לימוד מעמיק של כתבי הקודש.
3.1.1 ימי נח היו אחרית הימים
אלוהים אמר לנח "קץ כל בשר בא לפני, כי מלאה הארץ חמס מפניה, והנני משחיתם את הארץ". (בראשית ו' 13) הדבר מוכיח, כי ימי נח היו אחרית הימים. אלוהים רצה להרוס את העולם המושחת והרשע, בו שלט השטן מאז נפילת בני האדם. הוא התכוון, אחת ולתמיד, לסיים את ההיסטוריה החוטאת שנמשכה על פי התנ"ך כ–1600 שנה, באמצעות המבול. לאחר מכן התכוון אלוהים לטפח את משפחת נח, אשר עבדה אותו בלבד, ולהחיות את העולם שבריבונות אלוהים על גבי בסיס אמונתם. באופן זה, ניתן לראות בתקופתו של נח את אחרית הימים. (ראה פרק התשתית 2) מכל מקום, כאשר חם, בנו השני של נח, ביצע מעשה חטא, שהמחיש מחדש את הנפילה, שוב לא יכולה היתה משפחתו של נח למלא את חלק אחריותה בשם האנושות, ורצון אלוהים תוסכל. (בראשית ט' 22)
3.1.2 ימי ישוע היו אחרית הימים
אלוהים קבע מראש את הגשמת רצונו, לפיכך, מטרת תוכניתו של אלוהים לשיקום הינה בלתי משתנה ותתגשם לבטח. (ראה פרק גזרת הגורל 1) לכן, למרות שתכנית אלוהים לשיקום לא הוגשמה באמצעות נח, קרא אלוהים לנביאים אחרים להכין מחדש את בסיס האמונה. על גבי תשתית זאת, אלוהים שלח את ישוע לחסל את ריבונות השטן, שאחזה את העולם בשעבוד, ולהקים עולם אידיאלי שאלוהים במרכזו. בהתאם לכך, ימיו של ישוע היו גם הם אחרית הימים. מסיבה זאת אמר ישוע, שהוא בא לעשות משפט, (יוחנן ה' 22) לכן גם ניבא מלאכי לגבי בואו של ישוע: כי הנה היום בא בוער כתנור, והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא... לא יעזוב להם שורש וענף (מלאכי ג' 19)
ישוע בא כדי לשקם את העולם האידיאלי, אך כאשר בני ישראל לא האמינו בו, נותרה אחריותו של האדם בלתי מוגשמת. פירוש הדבר, שהגשמת רצון אלוהים נאלצה להתארך עד לביאתו השנייה.
3.1.3 ימי ביאתו השנייה של המשיח הם אחרית הימים
כאשר חוסר אמונתם של בני ישראל הוביל את ישוע אל הצלב, יכול היה הוא להגשים רק ישועה רוחנית. נותר לו לחזור ולהגשים את מטרת תכניתו של אלוהים לשיקום, גם רוחנית וגם גשמית, ושיקום מלכות שמים עלי אדמות. (ראה פרק המשיח 1.4) לפיכך, ימי ביאתו השנייה של המושיע, גם הם אחרית הימים. לפיכך אמר ישוע, " וכאשר היה בימי נח כן יהיה בימי בן-האדם", (לוקס י"ז 26) וניבא שאסונות טבע רבים יתרחשו בחזרתו. (מתי כ"ד 7, 29)
3.2 פסוקים מכתבי הקודש המתייחסים לסימנים של אחרית הימים
נוצרים רבים מאמינים שאסונות טבע ושינויים קיצונים, מעבר לכל דמיון של האדם המודרני, עומדים להתרגש על עולמנו, כפי שנכתב באופן מילולי בכתבי הקודש. אולם, אילו הבינו, כי ההיסטוריה האנושית הינה ההיסטוריה של תוכניתו של אלוהים, אשר שיקם את העולם למצבו המקורי, אליו כיון אלוהים את הבריאה, אזי היו מבחינים, כי סימני אחרית הימים שנובאו בכתבי הקודש לא יקרו במשמעותם המילולית. הבה ונחקור מה מסמלות הנבואות המתייחסות לאחרית הימים.
3.2.1 שמים וארץ יהרסו, ושמים חדשים וארץ חדשה תיברא
נכתב, שגמור היה עם אלוהים, להרוס את הארץ בזמנו של נח. (בראשית ו' 13) זמן נח היה אחרית הימים, אך העולם לא נהרס. כדור הארץ הוא נצחי, כפי שמשתמע מהפסוקים הבאים: "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"; (קוהלת א' 4) "ויבן כמו-רמים מקדשו, כארץ י ָסדָה לעולם". (תהילים ע"ח 69) כדור הארץ נוצר כשותף מושא לאלוהים. אלוהים, כשותף הנושא, הינו נצחי, כך, גם הארץ - שותף המושא - צריכה להיות נצחית. אלוהים הכל-יכול, לעולם לא יהיה מאושר ביצרו עולם כה שברירי, שיכול להיכחד בגלל השטן.
מהי אם כן משמעות הנבואות על הרס האדמה באחרית הימים? כדוגמא, מובאות להלן, שתיים מהנבואות: השמים ימוגו באש והיסדות יבערו ונמסו: ואנחנו כפי הבטחתו מחכים לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר-צדק ילין בם (השניה לפטרוס ג' 13-21) וארא שמים חדשים וארץ חדשה כי השמים הראשנים והארץ הראשונה עברו והים איננו עוד (חזון יחנן כ"א 1 והשווה ישעיהו ס"א 22) להרוס מדינה פירושו הפיכה שלטונית, שעה שלהקים מדינה חדשה פירושו להקים ריבונות חדשה. באותו אופן, הנבואות ששמים וארץ יהרסו, משמען שעריצות השטן תושלך מטה. ליצור שמים חדשים וארץ חדשה, פירושם שיקום שמים וארץ לריבונות אלוהים שבסיסה במשיח.
3.2.2 שמיים וארץ ישפטו באש
מהי משמעות הנבואה ש"השמים ימוגו באש והיסדות יבערו ונמסו" (השניה לפטרוס ג' 12) באחרית הימים? מלאכי, שהתנבא על בואו של ישוע, דיבר על היום הבוער באש המשפט. (מלאכי ד' 1) ישוע בא לעולם להביא משפט כפי שאמר, "אני באתי לעולם הזה לדין" (יוחנן ט' 39, וגם יוחנן ה' 22) לכן אמר ישוע: "אני באתי לשלח אש". (לוקס י"ב 49) אש בהקשר זה, מובנה אמצעי המשפט, בעבורו בא ישוע לעולם. למרות זאת, אין כל תיעוד על כך, שבבואו, ישוע שפט את העולם באש, במובנה המילולי. אם כן, הפסוקים המתייחסים לאש חייבים להיות סמליים. נכתב: "הלא כה ְד ָברי כאש נאום ה'", (ירמיהו כ"ג 29) כלומר, משפט האש פירושו משפט דבר אלוהים.
הבה ונתבונן בכמה דוגמאות מכתבי הקודש, העוסקות במשפט באמצעות המילה: "ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר-ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון"; (יוחנן י"ב 48) "ואז יגלה הרשע אשר ימיתנו האדון ברוח שפתיו", (השנית אל התסלוניקים ב' 8) כלומר, בדבריו. יתרה מזאת, "והכה ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע"; (ישעיהו י"א 4) "השומע דברי ומאמין לשולחי יש לו חיי עולם ולא יבוא במשפט כי עבר ממות לחיים". (יוחנן ה' 24) משתמע מכך, שהמשפט באש אותו בא ישוע להביא, היה המשפט בדבר אלוהים.
מאיזו סיבה שופט ישוע באמצעות המילה הנאמרת? זאת, מהטעם הפשוט, שבני האדם נבראו באמצעות המילה. (יוחנן א' 3) אידיאל הבריאה של אלוהים היה, כי בני האדם הראשונים, יגשימו את מטרת דבר האלוהים על ידי התגלמות המילה. אולם, הם לא שמרו את דבר אלוהים ונפלו. לפיכך הם כשלו במילוי מטרת המילה. מאז ניסה אלוהים למלא את מטרת דבר אלוהים, ביצרו מחדש את בני האדם הנפולים באמצעות המילה. זוהי תכניתו של אלוהים לשיקום, המבוססת על האמת, על דבר אלוהים, כפי שנאמר במפורש בכתבי הקודש: "והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה כבודו ככבוד בן יחיד לאביו". (יוחנן א' 14) ישוע הגשים את דבר אלוהים לחלוטין. הוא יבוא שנית, כתקן של המשפט בדבר אלוהים, וישפוט את המידה בה הגשימה האנושות את מטרת המילה. בהקשר זה, משפט תורם להגשמת מטרת השיקום, שהיא הגשמת מטרת דבר אלוהים.
לפיכך, במשך מסלול תכניתו של אלוהים, יש להעמיד את דבר אלוהים כתקן, באמצעותו יכול להתבצע המשפט. ישוע קונן: "אני באתי לשלח אש בארץ ומה חפצתי כי כבר בערה"! (לוקס י"ב 49) בהתגלמות המילה, (יוחנן א' 14) הוא הצטער על כך שבני ישראל לא קיבלו את דברי החיים שהכריז.
3.2.3 המתים עולים מקברם
כתוב בכתבי הקודש שבאחרית הימים יעלו המתים מקבריהם: בקול שר המלאכים ובשופר אלוהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח (הראשונה אל התסלוניקיים ד' 16) ניתן להבין משמעות נבואה זו רק בבחינת אירוע דומה, כאשר המתים קמו מקברם בעת מותו של ישוע: והקברים נפתחו ורבים מן הקדושים ישני אדמת עפר נעורו ויצאו מן הקברים אחרי תחיתו ויבואו אל העיר הקדושה ויראו לרבים (מתי כ"ז 52-53) פסוק זה אינו מכוון לכך שהגופות הרקובות של הקדושים קמו במובן המילולי מקברם. (ראה פרק התחיה 2.3) אם גופם הגשמי של הקדושים מתקופת הברית הישנה היו קמים באופן ממשי מקברם, והיו מופיעים בפני רבים בירושלים, לבטח היו מעידים על ישוע, כיון שכבר ידעו שהוא המשיח. לאחר שמעם עדות שכזאת, מי מתושבי ירושלים לא היה מאמין עוד בישוע הצלוב? בנוסף, אם באמת היו הקדושים עולים מקברם בבשר, לבטח היו מעשיהם רשומים בספרי הקודש, אשר אין בהם כל תיעוד לכך.
מהי, אם כן, כוונת הכתובים, כאשר נאמר שגופות הקדושים תעלינה מן הקברים? תיעוד זה נעשה בידי אנשים, שהיו מסוגלים לראות את רוחות קדושי העבר, מתחיות רוחנית, ומופיעות עלי אדמות. (ראה פרק התחיה 2.3) הדבר מאד דומה לאירוע בו משה ואליהו הופיעו כרוחות, לפרק זמן קצר, בפני ישוע בהר ההשתנות. (מתי י"ז 3)
מה מסמלת "מערת הקבורה"? היא מסמלת את התחום של רוחות - צורה, את האזור בעולם הרוח, בו רוחות קדושי הברית הישנה התגוררו, כנראה במקום אפל, בהביטנו אליו מגן עדן, שהוא התחום בעולם הרוח שנפתח על ידי ישוע. לפיכך, מתייחסים אליו כאל מערת הקבורה. רוחותיהם של קדושים אלה התגוררו באזור נמוך יותר של עולם הרוח, טרם הופעתם בפני מאמינים עלי אדמות הפתוחים רוחנית.
3.2.4 אנשים עלי אדמות נתפסים לפגוש את האדון באוויר
"אחרי-כן אנחנו החיים הנותרים נלקח אתם יחדו בעננים לקראת האדון לאוויר ובכן נהיה תמיד עם-האדון". (הראשונה אל התסלוניקיים ד' 17) ה"אוויר" המוזכר בפסוק זה איננו מתייחס לשמים מעל ראשינו. בברית החדשה, לעתים קרובות, המושג "אדמה" מסמל את העולם הנפול, הנתון לריבונות הרשע, שעה שהמושג "שמים", הוא לעתים קרובות, סמל לעולם הנקי מחטא, סמל של ריבונות טובה. מהיותו של אלוהים נוכח בכל, לבטח יימצא הוא בכל מקום עלי אדמות, למרות זאת אנו מתפללים "אבינו שבשמים". (מתי ו' 9) אף על פי שישוע נולד עלי אדמות, ההתייחסות אליו היא כ"אם-אשר ירד מן-השמים בן-האדם" (יוחנן ג' 13) פגישת האדון באוויר, פירושה, שהקדושים יקבלו את האדון בעולם של ריבונות טובה, בבוא המשיח בשנית, ובשקמו את מלכות שמים עלי אדמות במגרו את מלכות השטן.
3.2.5 השמש תאפיל, הירח לא יתן אורו והכוכבים יפלו משמים
באחרית הימים, אמר ישוע, "תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן-השמים". (מתי כ"ד 29) כיצד עלינו להבין פסוק זה? כתוב כי יוסף, הבן האחד-עשר משנים-עשר בני יעקב, חלם חלום: ויחלום עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו, ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי: ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת, הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה? (בראשית ל"ז 9-10) מאוחר יותר, כאשר יוסף נתמנה משנה למלך במצרים, השתחוו בפניו הוריו ואחיו, כפי שנחזה בחלום. בחלום זה השמש והירח מסמלים הורים, שעה שהכוכבים מסמלים את ילדיהם.
כפי שיוסבר בהמשך, ישוע ורוח הקודש הם ההורים האמיתיים, שבאו ליילד מחדש את האנושות, במקום אדם וחוה. (ראה פרק כריסטולוגיה 4) לכן, מתי מספר בנבואתו, כי השמש והירח מסמלים את ישוע ורוח הקודש, שעה שהכוכבים מסמלים את המאמינים האדוקים, שהנם ילדיהם. במקום אחר מדומה ישוע לאור האמיתי, כיוון שבא כהתגלמות דבר אלוהים ונתן את אורו - אור האמת. (יוחנן א' 9, 14) כאן, פירושו של אור השמש הוא אור דברו של ישוע, ואור הירח פירושו אור רוח הקודש שבאה כרוח האמת. (יוחנן ט"ז) עבור השמש להאפיל ועבור הירח לאבד את אורו, פירושו שדברי הברית החדשה, שניתנו על ידי ישוע ורוח הקודש, יאבדו את זוהרם.
כיצד הדברים שנתגלו לנו בברית החדשה יכולים לאבד את אורם? דברי הברית הישנה עברו ליקוי עם בוא ישוע ורוח הקודש, ונתנו לנו את דברי הברית החדשה, אשר הגשימו את דברי הברית הישנה. (השנית אל הקורינתים ג' 7-11) כך, גם בעת חזרתו של המשיח ובנתינתו את האמת החדשה, (ראה פרק אסכטולוגיה 5.1) כדי להגשים את דברי הברית החדשה ולהקים שמים חדשים וארץ חדשה, (חזון יוחנן כ"א 1) הדברים שאמר בביאתו הראשונה, יאבדו את אורם. נאמר, שהדברים יאבדו את אורם, משום שעם בוא העידן החדש, תחלוף תקופת השליחות של האמת הישנה.
הנבואה שהכוכבים יפלו משמים מסמלת, שבאחרית הימים, נוצרים אדוקים רבים ישגו ויפלו מחסדו של אלוהים. בזמן ישוע, כל מנהיגי העם היהודי ציפו לבוא המשיח בכיליון עיניים, אך קרסו כאשר לא הכירו בישוע כבמשיח והתנגדו לו. כך, גם נוצרים הממתינים במתח לחזרתו של ישוע, צפויים לעשות אותה טעות שיפוט וליפול בעת שיחזור ממש. (ראה פרק הביאה השניה 2.2)
ישוע שאל: "אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ". (לוקס י"ח 8) במקרה אחר אמר, שיצהיר בפני המאמינים האדוקים, כי "מעולם לא ידעתי אתכם, סורו ממני פועלי און". (מתי ז' 23) ישוע נתן אזהרה זאת לנוצרים של אחרית הימים, כיוון שצפה שהם יאבדו את אמונתם ויפעלו כנגדו בביאתו השנייה.