חלק 5: אחרית הימים, האמת החדשה וגישתנו
5.1 אחרית הימים והאמת החדשה
בני האדם הנפולים התגברו על בורותם הפנימית על ידי הארת רוחם ושכלם עם "רוח ואמת", (יוחנן ד' 23) באמצעות דת.
"אמת" הניתנת לחלוקה לשני סוגים: אמת פנימית, כפי שמלמדת הדת, העוזרת לבני האדם להתגבר על הבורות הפנימית, ואמת חיצונית, המושגת על ידי המדע, המסייע לבני האדם להתגבר על בורות חיצונית. בהתאם לכך, ניתן להבחין בשני היבטים של השכלה: שכל פנימי, המתעורר בעזרת האמת הפנימית, ושכל חיצוני, המתעורר באמצעות אמת חיצונית. דתות מתפתחות כאשר השכל הפנימי מבקש אחר אמת פנימית, שעה שמדע מתפתח עת השכל החיצוני מבקש אחר אמת חיצונית.
"רוח", במובן זה, משמעה השראת שמים. הכרה במציאות רוחנית, מתחילה כשהיא מוחשת באמצעות חמשת חושי העצמיות הרוחנית. תופעה זאת מהדהדת דרך חמשת החושים הגשמיים ומוחשת באופן פיזיולוגי. לעומת זאת, הכרה של האמת, מתעוררת מתוך הידע הנרכש מהעולם הגשמי, כפי שהוא מוחש ישירות באמצעות אברי החישה הפיזיולוגיים שלנו. הכרה, אם כן, מתרחשת באמצעות תהליך רוחני ותהליך גשמי כאחד. בני האדם מגיעים לידי שלמות, רק כאשר עצמיותם הרוחנית ועצמיותם הגשמית מתאחדים. לפיכך, הניסיון של השראה שמימית המושגת באמצעות הכרה רוחנית, וידיעת האמת המושגת באמצעות ההכרה הגשמית, צריכים להגיע להרמוניה מלאה ולעורר את הרוחניות ואת השכל ביחד. רק כאשר המימדים הרוחני והגשמי של ההכרה, מהדהדים ביחד, אנו יכולים להבין לעומק את אלוהים ואת היקום.
לפיכך, אלוהים מסייע לבני האדם הנפולים והבורים לרומם את רוחניותם ולהאיר את שכלם באמצעות רוח ואמת. בדרכים אלה, מפעיל אלוהים את תכניתו לשיקום בני האדם, למצבם המקורי שלפני הנפילה.
במהלך ההיסטוריה, הורמה רמתם הרוחנית והשכלית של בני האדם באופן הדרגתי, בזכות יתרון התקופה, במסגרת תכניתו של אלוהים לשיקום. לפיכך, גדלה בהדרגה איכות החוויה הרוחנית, כמוה, עלו בהתאמה, עומק הידע הדתי והמדעי. רוח ואמת הינם ייחודיים, נצחיים ובלתי משתנים, אך מידת כיסוי תורתם ואמצעי הבעתם משתנים מתקופה לתקופה, תוך שיקום האנושות הנמצאת בבורות מוחלטת.
לדוגמא: בעידן שקדם לברית הישנה, עם היות בני האדם נטולי הארה עדיין, ולכן, גם בלתי יכולים לקבל את דבר אלוהים ישירות, אלוהים צווה עליהם להגיש מנחות קרבן, כתחליף למילה. (ראה פרק השיקום 3.1) במהלך הזמן עלתה רמתם הרוחנית והשכלית של בני האדם, עד לנקודה בה בימי משה, אלוהים נתן להם את החוק, ובזמן ישוע, נתן את הבשורה. ישוע הבהיר, שדבריו לא היו האמת עצמה, אלא, כפי שהוא עצמו הצהיר, "הדרך והאמת והחיים". (יוחנן י"ד 6)ישוע היה התגלמות האמת. דבריו היו רק האמצעי שבעזרתו הביע את עצמו. לכן, עומק ורוחב דברי ישוע ושיטת הוראתו, השתנו בהתאם לקהל היעד אליו דיבר.
באופן זה עלינו להבין, שפסוקים בכתבי הקודש הינם רק אמצעי לביטוי האמת ולא האמת עצמה. הברית החדשה איננה אלא תקציר, שניתן כדי להאיר את לבם של בני האדם שחיו לפני אלפיים שנה, אשר רמתם הרוחנית והשכלית היתה נמוכה בהרבה מכפי שהיא כיום.
צמאונה של הנפש המדעית המודרנית לאמת, אינו יכול לבוא על סיפוקו באמצעות ביטויים של האמת, שהם מוגבלים בהיקפם, מלאים בסמלים ומשלים, המכוונים באופן ספציפי להוראת בני עידן קודם. כדי שבני האדם המודרניים והשכלתנים יוארו באמצעות האמת, צריך להופיע ספר בעל תוכן גבוה ועשיר יותר, עם יכולת הסבר מודרנית ומדעית יותר. אנו קוראים לה האמת החדשה.
אמת זאת, כפי שהוסבר קודם לכן, (ראה פרק הקדמה) צריכה להיות מסוגלת לפייס בין מדע ודת, כמפעל משותף, כדי שתוכל להתגבר על ההיבטים הפנימיים והחיצוניים של בורות בני האדם.
הבה ונבחן כמה סיבות אחרות, להכרח שבהופעת אמת חדשה. כתבי הקודש*, כפי שהוזכר, אינם האמת עצמה, אלא ספרים המלמדים את האמת. הם נותנים חלקים חשובים של האמת בסמלים ובמשלים. כיוון שהם פתוחים לפירושים שונים, התעוררו חילוקי דעות רבים בקרב המאמינים, שגרמו להם להתפלג לכיתות רבות. הסיבה המרכזית להתפלגות לכיתות נובעת מאופיים של ספרי הקודש ואיננה טמונה באנשים. המאבק בין הכיתות רק ילך ויחריף, אלא אם כן תופיע אמת חדשה, שתוכל להבהיר את הסמלים והמשלים המכסים על האמת המהותית שבכתבי הקודש. בלעדי אמת חדשה זאת, תכניתו של אלוהים, המתבטאת באיחוד הנצרות, לעולם לא תוכל להגיע למטרתה. לכן, ישוע הבטיח, כי באחרית הימים הוא ייתן לנו עולם חדש של אמת: "את אלה דברתי אליכם במשלים והנה שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם ברור אדבר לכם על דבר אבי" (יוחנן ט"ז 25)
בשל חוסר אמונתם של אנשי זמנו, ישוע מת על הצלב מבלי יכולת ללמד את כל שהיה בלבו. כפי שאמר: "אם הגדתי לכם עניני הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו בהגידי לכם עניני השמים ?", (יוחנן ג' 12) ועוד הוסיף ישוע, "עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה". (יוחנן ט"ז 12) בגלותו עד כמה עצוב היה בשל חוסר יכולתם של תלמידיו הקרובים ביותר, לקבל את כל שרצה לתת.
מכל מקום, הדברים שישוע הותיר בלתי אמורים, לא יישארו בסוד לנצח. יום אחד הם יפוענחו באמצעות רוח הקודש כביטוי חדש לאמת. כפי שאמר ישוע: "ורוח האמת בבואו, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה, כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאותיות יגיד לכם" (יוחנן ט"ז 13)
יתרה מכך, נכתב: "וארא בימין היושב על הכסא ספר כתוב פנים ואחור וחתום בשבע חותמות" (חזון יוחנן ה' 1) הדברים אשר ישוע רצה לתת לנו, כתובים וחתומים במגילות אלה. כאשר יוחנן בכה על שום שלא יכול היה למצוא אפילו אחד, הראוי לפתוח את המגילה ולקראה בשמים, על האדמה ומתחת לאדמה, אמר אחד הזקנים "אל תבכה, הנה נצח האריה אשר הוא משבט יהודה, שרש דוד, לפתח את הספר ולהתיר שבעת חותמיו." (חזון יוחנן ה' 3-5) אריה שבט יהודה, נצר דוד, מסמל את המשיח.
הוא יבוא, היות שהמשיח יפתח את שבע החותמות של המגילה, אשר תוכנן נשמר ונשאר בסוד שנים ארוכות מבני האדם, ויגלה למאמינים את דברי האמת החדשה. לכן נכתב גם, "עוד תשוב תנבא על עמים וגוים ולשונות ומלכים רבים." (חזון יוחנן י' 11) וגם ניבא שבאחרית הימים: "אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם ובחוריכם חזיונות יראו וזקניכם חלומות יחלומון" (מעשי השליחים ב' 17) מכל הסיבות לעיל, אנו יכולים לצפות לביטוי חדש לאמת באחרית הימים.
5.2 גישתנו באחרית הימים
בבואנו לבחון את התפתחות ההיסטוריה במסגרת תכניתו של אלוהים לשיקום, אנו מוצאים, שהתכנית החדשה מתחילה כאשר התכנית הישנה מתחילה להסתיים. לפיכך, תחילתו של עידן חדש, תופסת את סיומו של הישן. כאשר החשיכה נופלת על ההיסטוריה הישנה, ההיסטוריה החדשה כבר זורחת. בזמן זה ריבונות הטוב וריבונות הרע, אשר מקורן היה אחד אך ביקשו מטרות מנוגדות, ונשאו כל אחת מהן, פירות ברמה העולמית - הגיעו להצטלבות דרכים. לכן, אילו החיים בתקופה זאת סובלים מחרדה פנימית, פחד ובלבול בשל העדר אידיאולוגיה או פילוסופיה מנחה. הם סובלים באופן קיצוני, מהמאבקים והמלחמות, בהם משתמשים בכלי נשק מעוררי פחד. באחרית הימים יהיו אסונות וקטסטרופות מסביב, כפי שאמר ישוע: "כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה". (מתי כ"ד 7)
באחרית הימים, התרחשות של אירועים אלה היא בלתי נמנעת, זאת, כדי להתיש את כוח הרע, ולהקים את שלטון הטוב. בלבו של סבל זה, בלא ספק, אלוהים יקים מרכז לריבונויות הטובות, כדי להתחיל את העידן החדש. נח, אברהם, משה וישוע, היו בין אלה שאלוהים גידל, כדמויות המרכזיות של תקופותיהם. היום, בתקופה היסטורית זו של מעבר, עלינו למצוא את האדם שאלוהים קבע כדמות המרכזית של תוכניתו החדשה, כדי שנוכל להשתתף בעידן חדש זה ונוכל לכבד את רצון האלוהים.
תכניתו של אלוהים לעידן החדש, איננה מתחילה על אפר העידן הישן. לפיכך, העידן החדש נובט וזורח במהלך השלבים האחרונים של העידן הישן, ומתעמת אתו. לכן, קשה לאדם השקוע במסורת הישנה, להבין או לקבל את תכניתו החדשה. לכן, הקדושים ואנשי המופת, המנהיגים את תכניתו של אלוהים לעידן החדש, נרדפו לעתים קרובות ומתו על קידוש השם כקורבנות העידן הישן. ישוע, לדוגמא, אשר חנך את עידן הברית החדשה, בא לקראת סיום תקופת הברית הישנה באופן בו הביך את המאמינים האדוקים בחוקת משה. הוא נודה על ידי היהודים ולבסוף נצלב. לכן אמר ישוע: "יתן היין החדש בנאדות חדשים". (לוקס ה' 38)
ישוע יחזור עם סיום תקופת הברית החדשה. הוא ייתן לנו את האמת החדשה, באמצעותה נוכל להקים את העידן החדש, המסומל בחזון של כתבי הקודש כשמים חדשים וארץ חדשה. (חזון יוחנן כא' 1-7) כשם שהיהודים לעגו על ישוע, שהוא אחוז בדיבוק בעל זבוב, (מתי י"ב 24) הוא יירדף באופן דומה גם על ידי הנוצרים, בביאתו השנייה. לכן ניבא ישוע, כי בביאתו השנייה "עליו לסבול הרבה ולהיות נמאס בדור הזה". (לוקס י"ז 25) בתקופה היסטורית זאת של מעבר, אלה המתחפרים בנינוחות בדרכי התקופה הישנה, יעמדו לבטח למשפט, יחד עם העידן הישן.
הרגישות הרוחנית של בני האדם הנפולים, הינה נמוכה ביותר. לכן, הם נוטים בדרך כלל רק לציית לפשט של האמת הכתובה, מתוך מאמציהם ללכת אחרי תכניתו של אלוהים. אנשים כאלה אינם יכולים להסתגל לתכניתו של אלוהים בעידן החדש, אף על פי שתכניתו של אלוהים לשיקום מתרחשת עתה, בזמן הזה. בדרך כלל, הם כבולים חזק לפרספקטיבה שתוקפה פג ואשר מקורה בדוקטרינה של העידן הישן. דבר זה מודגם היטב בהקשר של היהודים בתקופת ישוע. הם היו כה קשורים לברית הישנה, עד שלא היו יכולים להגיב לקריאתו של ישוע, לפתוח פרק חדש בתכניתו של אלוהים.
מאידך, המאמינים אשר קיבלו הנחייה אלוהית באמצעות תפילה, יכולים לתפוס רוחנית את תכניתו של אלוהים לעידן החדש. אף שהדבר יכול לגרום להם להתנגשות עם דוקטרינות העידן הישן, הם יגיבו עדיין להנחיית הרוב, וילכו אחר קריאת התוכנית החדשה של אלוהים. בין תלמידיו של ישוע, לא היה אחד שהיה כבול בחוזקה לכתבי הברית הישנה. תחת זאת, הם כולם נענו להתנסות הרוחנית, בה יכלו לחוש באמצעות נפשם הפנימית.
באחרית הימים, אלה המנהלים את חייהם בתפילה נמרצת, או אלה החיים על פי צו מצפונם, יחושו חרדה רבה בלבם. זאת, משום שבלבם הם חשים באופן לא ברור, קריאה רוחנית, ובשל רצונם ללכת אחר תכניתו של אלוהים לעידן החדש, אך טרם באו בקשר עם האמת החדשה, היכולה להדריכם לנהוג כראוי. אלה הם הנבחרים, אשר ברגע ששמעו את האמת החדשה, יתעוררו בו זמנית, ברוחם ובשכלם, באמצעות רוח ואמת. אזי יבינו באופן מוחלט את דרכי תכניתו של אלוהים בקשר לעידן החדש, ויתנדבו בהתלהבות רבה ובאושר.
אנו, החיים כיום, מצויים באחרית הימים. עלינו לטפח לב צנוע ולהתאמץ ביותר כדי לקבל הנחייה אלוהית באמצעות תפילה.
אל לנו להיות קשורים חזק מדי לקונספציות קונבנציונאליות, אלא עלינו לכוון עצמנו להיות פתוחים לרוח, כדי שנוכל למצוא את האמת החדשה, שתדריכנו לתכניתו של אלוהים לעידן החדש. בהיפגשנו עם אמת זו, עלינו להבחין אם היא מובילה אותנו לאיחוד עם הנחיות שמים. עלינו לבחון עצמנו, אם ברכה שמימית אמיתית נובעת בשפע במעמקי נשמתנו, אם לאו. רק כך נוכל אנו, מבקשי הדרך באחרית הימים, לגלות את נתיב הישועה האמיתית.