חלק 2: באיזה אופן יחזור המשיח?
2.1 הפרספקטיבה של התנ"ך והברית החדשה
אלוהים מגלה מספיק זמן מראש, את כל העניינים המהותיים של רצונו, באמצעות משלים וסמלים, כדי שאנשי כל הזמנים יבינו את דרישות תכניתו לזמנם ולעתיד, בהתאם לרמת הרוחניות והאינטלקט שלהם. העובדה, שאלוהים משתמש במשלים ובסמלים בכתבי הקודש, הביאה לתוצאה הבלתי נמנעת של פירושים שונים. זוהי הסיבה העיקרית לפיצול הכנסיות. בפירוש התנ"ך והברית החדשה, הדבר החשוב ביותר הוא למצוא את נקודת המבט הנכונה.
לדוגמא, ניקח את יוחנן המטביל. במשך כאלפיים שנה, קראו את הברית החדשה מתוך נקודת מבט, לפיה, השלים יוחנן את משימתו. לפיכך נראו הפסוקים כתומכים בכך. אך אם נבחן את הברית החדשה מקרוב, מנקודת מבט שונה, נוכל לראות באופן ברור, שיוחנן המטביל למעשה לא השלים את משימתו. (ראה פרק המשיח 2.3)
עד היום, רבים מאיתנו קוראים את הברית החדשה, מתוך גישה מוקדמת שישוע יבוא עלי ענן באותות ומופתים. הדבר מבוסס על דברי ישוע: אז יראה אות בן-האדם בשמים, וספדו כל-משפחות הארץ וראו את-בן-האדם בא עם -ענני השמים בגבורה וכבוד רב: ושלח את-מלאכיו בקול שופר גדול וקבצו את-בחיריו מארבע הרוחות, למקצה השמים ועד קצה השמים. (מתי כ"ד 30-31) אם ניצמד לפירוש המילולי, הרי שההוכחות מן הברית החדשה, באמת מצביעות על הכיוון הזה. אולם, הרעיון שהמשיח יחזור עלי ענן, הוא לחלוטין, בלתי מתקבל על הדעת המדעית של העידן המודרני. אנו מוצאים זאת להכרחי, לחקור עמוק יותר בברית החדשה מנקודת מבט נוספת, כדי לתפוש את המשמעות האמיתית של הפסוקים הללו.
ניתן להציע נקודת מבט חדשה כזאת, באמצעות העיון שערכנו קודם לכן בפסוקי הברית החדשה, המתייחסים ליוחנן המטביל. הנביא מלאכי הצהיר מראש, שאליהו יחזור בטרם חזרת המשיח. (מלאכי ג' 23) בצפותם בערגה ליום זה, האמינו יהודים רבים, כי אליהו, אשר עלה השמימה, ירד משמים באותו האופן בו עלה. בניגוד לציפיותיהם, טען ישוע באומץ, כי יוחנן המטביל, בנו של זכריה, הוא אליהו. (מתי י"א 14)
אם מאמינים אנו לעדותו של ישוע, הרי שהחזרה של אליהו מעולם לא היתה צריכה להתרחש בדרך של נס, כפי שציפו יהודים רבים. למעשה, היא התרחשה באמצעות לידתו של ילד. נוצרים רבים, מאז ועד ימינו, מאמינים באופן דומה, שישוע יחזור על גבי ענן. אולם מה שלמדנו לגבי חזרתו הממשית של אליהו, מציג בפנינו אפשרות אחרת: גם חזרתו של המשיח, יכולה להתגשם על ידי לידת ילד, כמו בביאה הראשונה. לאור הפרספקטיבה החדשה הזאת, הבה ונבחן מחדש, מקרוב, את פסוקי הברית החדשה, המתייחסים לביאה השנייה.
בביאה הראשונה של ישוע, חשבו רבים ממלומדי ישראל, שהמשיח ייוולד בבית לחם, כצאצא של דוד המלך. (מתי ב' 5-6, מיכה ה' 2) עם זאת, היו, ללא ספק, יהודים רבים אחרים, אשר ציפו כי המשיח יבוא על גבי ענן. אמונה זאת התבססה על נבואת דניאל, "רואה הייתי בחזיונות הלילה, והנה עם ענני השמים כבן אדם בא", (דניאל ז' 31) ועל נבואות אחרות של מאורעות על-טבעיים באחרית הימים. (לדוגמא: יואל ב' 30-31) לפיכך, פנו הצדוקים והפרושים אל ישוע, ודרשו ממנו שיראה להם סימן משמים כאות שהוא המשיח. (מתי ט"ז 1-4, מרקוס ח' 11-12) ללא כל סימן על-טבעי מהשמים, כמסופר בתנ"ך, לא יכולים היו הם לקבל אותו כמשיח, אשר לו ציפו זמן כה רב. הרעיון שהמשיח צריך לבוא בצורה על-טבעית, נשמר גם לאחר מותו של ישוע, אפילו בקרב נוצרים אפיקורסיים, אשר האמינו שהוא לא בא בגוף גשמי. השליח יוחנן גינה את המאמינים הללו כמשיחי שקר. כי מתעים רבים באו לעולם אשר אינם מודים בישוע המשיח הבא בבשר זה הוא המתעה ושוטן המשיח. (השנייה ליוחנן 7)
נוצרים רבים גורסים, כי נבואת דניאל מתייחסת לביאתו השנייה של המשיח. ברם, בעידן התורה, פעל אלוהים למלא את כל מטרת תכניתו לשיקום עם בוא ישוע, כפי שמוצהר בברית החדשה: "כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו, (מתי י"א 13)" וכן, "כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו". (אל הרומיים י' 4) לכן, בטרם החל ישוע עצמו לדבר על חזרתו, אף אחד אפילו לא חלם על ביאה שנייה. ברור, כי אף יהודי באותה עת, לא חשב שפסוק זה בדניאל מתייחס לדבר שונה ממה שהאמינו, להיות הביאה הראשונה והיחידה של המשיח.
בניגוד לציפיות של מאמינים יהודיים רבים, אשר האמינו, על בסיס התנ"ך, כי המשיח יבוא על ענן עם אותות ומופתים משמים, נולד ישוע עלי אדמות, כילד למשפחה ממעמד נמוך. לפיכך, עלינו לבחון מחדש את התנ"ך ואת הברית החדשה, מהפרספקטיבה שלפיה הביאה השנייה של המשיח, יכולה להתרחש בדרך שאיננה ניסית. שהיא יכולה, למעשה, להתרחש באותו אופן, בו התרחשה הביאה הראשונה.
2.2 המשיח יחזור כילד עלי אדמות
ישוע ניבא כמה דברים, שיתרחשו עם שובו של האדון: אך בראשונה עליו לסבל הרבה ולהיות נמאס בדור הזה. (לוקאס י"ז 25) אם אכן היה ישוע חוזר, באופן מילולי, על גבי ענן משמים, עם כוח, תהילה רבה וחצוצרות מלאכים, (מתי כ"ד 30-31) האם לא היה מקבל אותו ומכבד אותו אפילו העולם הזה, מלא החטאים? אם אכן היה חוזר באופן הזה, לא יתכן שהיה סובל רדיפות או דחייה.
מדוע אם כן ניבא ישוע, שהוא יעמוד במצב כה אומלל בחזרתו?
היהודים בימיו ציפו בערגה ליום בו ירד אליהו ארצה משמים. הוא נועד לבוא לפני המשיח, כשליחו, כפי שניבא מלאכי. (מלאכי ג' 23) במקום זאת, עוד לפני ששמעו האנשים חדשות כלשהן, על חזרתו של אליהו, כבר הופיע ישוע. הוא נולד למשפחה ממעמד נמוך, בא כגנב, וטען להיות המשיח. זו הסיבה שבגללה הם בזו לישוע ורדפו אותו. (ראה פרק המשיח 2.2) כאשר חשב ישוע על מצבו, הוא חזה מראש שבביאה השנייה, הנוצרים הממתינים לחזרתו יפנו שוב את מבטם לשמים, ולכן סביר הוא שירדפו את המשיח בביאה השנייה, בהיותו נולד בשר ודם ומופיע באופן בלתי צפוי כגנב. הם ידונו אותו ככופר כפי שדנו את ישוע. מסיבה זאת ניבא, שהאדון יסבול ויידחה על ידי בני דורו. נבואה זאת יכולה להתגשם, רק אם המשיח יחזור בשר ודם. לא ייתכן שתתממש אם הוא יבוא עלי ענן.
ישוע אמר: אני אמר לכם כי-עשו יעשה את-משפטם במהרה אך בן-האדם בבואו, הימצא אמונה בארץ? (לוקס י"ח 8) בהגיע העולם לאחרית הימים, מתאמצים נוצרים, במספרים גדלים והולכים, לפתח אמונה חזקה יותר. כיצד יתכן שאמונת הכל, תיפול בביאתו השנייה של האדון, אם הוא יבוא עלי ענני שמים, במובנם המילולי, על רקע תרועות חצוצרות, מלאכים ותהילת אלוהים? גם נבואה זאת לא יכולה להתמלא אם המשיח חוזר בצורה על-טבעית.
בימי ישוע, סברו יהודים רבים, כי המשיח ייוולד בבית לחם ויופיע כמלכם, (מתי ב' 6) אך רק לאחר שאליהו ישוב מהשמים. בניגוד לצפייה זאת, עוד לפני בואו של אליהו, הופיע בנו של נגר מנצרת והציג את עצמו כמשיח. לכן, מובן, שישוע לא יכול היה למצוא מאמין אדוק מספיק מקרב היהודים, אשר ילך אחריו אפילו עד מוות. ישוע קונן על מצב זה ואמר, שדבר דומה עלול לקרות בחזרתו. הוא צפה מראש, שבביאה השנייה, יביטו המאמינים רק כלפי השמים, בחשבם שהמשיח יחזור על עננים, כשהוא עטור תהילה. לפיכך, כאשר למעשה חוזר המשיח לארץ, כאדם מבית דל, הוא עלול שלא למצוא אמונה, כפי שאכן קרה בימי ישוע. נבואה זאת בלוקס, מעולם לא היתה יכולה להתגשם, אלא אם כן, המשיח החוזר ייוולד עלי אדמות.
יש מלומדים המפרשים פסוק זה במשמעות, שהתלאות באחרית הימים, תהיינה כה קשות, עד שייגרמו לכל המאמינים לאבד את אמונתם. אך במסלול תכניתו של אלוהים אין כל צרה, תהיה מרה ככל שתהיה, אשר תמנע ביעילות את דרך המאמינים. הרבה פחות מכך באחרית הימים, בה נוצרים מאמינים, עורגים לעבור דרך השער האחרון לשמים! זהו טבעה האוניברסאלי של האמונה, שככל שתלאותינו וצרותינו גדולות יותר, כך נחפש בדבקות רבה יותר את אלוהים ואת ישועתו.
ישוע אמר: והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי, אדני אדני הלא בשמך ניבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו נפלאות רבות: אז אענה-בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי און. (מתי ז' 22-23) אם הנוצרי הנו כה מאמין, עד שיכול לבצע ניסים בשם האדון, אזי עד כמה יאמין באדון באדיקות וישרתו עת יבוא עלי ענן בתהילה? האם לא היה אז ישוע מקבלו בחום לב? מדוע, אם כן, דיבר ישוע על כך, שהוא ידחה מאמינים נוצרים דבקים אלו בחזרתו? אם המשיח החוזר דוחה מאמינים דבקים כאלה, מי בכלל יוכל להיוושע באחרית הימים? גם נבואה זאת איננה יכולה להתממש, אם יבוא ישוע עלי עננים.
בימי ישוע היו ודאי הרבה יהודים שאמונתם היתה כה עזה, עד שיכולים היו לעשות ניסים בשם אלוהים. אך כיוון שהאמינו שאליהו עצמו ירד משמים לפני בוא המשיח, היה להם קשה לקבל, שאליהו היה נוכח בקרבם כיוחנן המטביל, במיוחד בשל הכחשתו של יוחנן. (יוחנן א' 21) לפיכך, הם לא קיבלו את ישוע כמשיח, ונידו אותו מהחברה. כתוצאה מכך, נאלץ ישוע לנטשם בבכי. באופן דומה, בביאתו השנייה של המשיח, נוצרים המצפים לנס הופעתו עטור בתהילה, לבטח ידחו אותו, אם יבוא בשר ודם בלידה פשוטה. עד כמה שהם לא יהיו דבקים באמונתם, לא תהיה לאדון כל ברירה, אלא לנטשם, כיוון שיחטאו כנגד אלוהים.
סדרת הנבואות בקשר לאחרית הימים, בלוקס פרק שבע עשרה, לא תוכל בשום פנים ואופן להתגשם, אם יחזור המשיח בצורה על-טבעית. ניתן להסביר פסוקים אלה רק על בסיס חזרתו של המשיח על ידי לידתו עלי אדמות. הבה ונבחן כל אחת מהן מקרוב.
מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים. (לוקס י"ז 20) אם האדון בא על גבי ענן או בדרך פלאית כלשהי, תבוא מלכות אלוהים בצורה הגלויה לכולם. אפילו בביאה הראשונה, מלכות אלוהים כבר הגיעה עלי אדמות עם לידת ישוע, ועדיין היהודים לא יכולים היו לראות זאת. כיוון שהם עדיין חיכו לחזרתו של אליהו משמים, לא היו יכולים הם להאמין בישוע. כן גם בביאה השנייה, אף על פי שמלכות אלוהים תחזור אל פני הארץ, עם לידת המשיח, נוצרים המאמינים שהוא יבוא עלי ענן מלווה בתופעות על-טבעיות, לא יאמינו באדון ולפיכך לא יראו את מלכות אלוהים.
כי מלכות האלהים הנה בקרבכם. (לוקס י"ז 21) (גרסת קינג ג'יימס) בימי ישוע, אלו שהאמינו בו והלכו אחריו, כבר לקחו חלק במלכות אלוהים בליבם. כך גם בביאה השנייה, כיוון שייוולד עלי אדמות, תוגשם מלכות אלוהים תחילה בלבבם של אלו המאמינים בו והולכים אחריו. כאשר פרטים אלו יגדילו מספרם, לעצב חברות ואומות, מלכות שמים שבתוכם תתגלם בהדרגה בעולם החיצוני, במציאות הנראית. בהתאם לכך, התכוון ישוע, שמלכות שמים המובטחת לא תוגשם ברגע, כפי שניתן היה לצפות לו חזר המשיח על גבי העננים.
ויאמר אל-התלמידים, ימים באים והתאוויתם לראות יום אחד כימי בן- האדם ולא תראו. (לוקס י"ז 22) אם יגיע האדון על גבי ענן, בקול צלילי חצוצרות המלאכים, יוכל כל אחד לראותו. מי אם כן ירצה לראות את יום בן האדם ולא יראהו? אך ישוע ניבא שהאנשים לא יראו את היום. בביאתו הראשונה של ישוע, הנץ שחר יום בן האדם עם לידתו, אך היהודים חסרי האמונה לא יכולים היו לראות את היום. כן גם בביאה השנייה של המשיח, יום בן האדם כבר זרח, עם לידתו עלי אדמות. עם זאת, נוצרים רבים לא יראו את היום הזה, משום שבהיותם משוכנעים שיבוא בדרך נס, לא יאמינו ולא ילכו אחריו אפילו לאחר פגשם בו. על אף שיום בן האדם כבר יבוא, הם לא יוכלו לראותו.
ואם-יאמרו אליכם הנה-שם, הנה-פה, אל-תלכו ואל-תרוצו אחריהם. (לוקס י"ז 23) באחרית הימים, כפי שנדון קודם לכן, (ראה פרק התחיה 2.2.6) עשויים נוצרים אשר הגיעו לרמה רוחנית מסוימת, לזכות להתגלות שהם האדון. מתוך אי הבנתם את הבסיס על פי העיקרון להתגלות שכזאת, עלולים הם להכריז על עצמם כמשיח, וכך להיות למשיחי שקר לפני בואו של האדון. לכן אמר ישוע דברים אלה כאזהרה, כדי שלא להיות מוטעים או מבולבלים בידי אנשים שכאלה.
כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד-קצה השמים כן-יהיה בן-האדם ביומו. (לוקס י"ז 24) כאשר נולד ישוע, הגיעו הידיעות על לידתו של מלך היהודים אל המלך הורדוס, והטרידו את כל ירושלים. (מתי ב' 2-3)בביאה השנייה, התפתחות התחבורה והתקשורת, תאפשר לחדשות על הביאה השנייה לנסוע לפינות המרוחקות של הגלובוס, מזרח ומערב, במהירות האור.
וכאשר היה בימי נח כן יהיה בימי בן-האדם. (לוקס י"ז 26) (לוקס י"ז 25 כנדון לעיל) כאשר ידע נוח שהמבול בלתי נמנע, הוא קרא לאנשים לבוא אל התיבה, (השנית אל פטרוס ב' 5) אך הם לא שעו לדבריו וכולם טבעו. בדומה, באחרית הימים יחזור המושיע בשר ודם, ויקרא לבני האדם להיכנס לתיבת האמת. אך נוצרים הנועצים מבטם בעקשנות לשמים, בצפותם לראות אותות וניסים של הופעת האדון, לא ישימו ליבם לדברי האמת הנשמעים עלי אדמות. תחת זאת, הם ידחו את האדון ככופר. בהיותם מזלזלים כאנשים בימי נח, הם יכשלו לשרת את רצון תכניתו אלוהים.
החפץ למלט את-נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יחיה. (לוקס י"ז 33) האם מישהו יצטרך לסכן את חייו, אם האדון יבוא עלי ענן לקול תרועת חצוצרות המלאכים? כיוון שישוע חוזר בלידה גשמית, הוא יראה, לנוצרים המצפים לבואו בדרך נס, ככופר. לפיכך, אלה ההולכים אחריו, צריכים להיות מוכנים לעמוד אפילו בפני מוות. משמעות הפסוק, שאם האנשים מאמינים בו ומוכנים ללכת אחריו במחיר חייהם, הם יחיו. אך אם, מצד שני, הם יתנדנדו בשל המצב הגשמי, הם פונים כנגדו ונסוגים ממנו, להציל את עורם, אזי ייפול עליהם המוות.
ויענו ויאמרו אליו איפה תהיה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים. (לוקס י"ז 37) כך ענה ישוע על שאלה, באשר למקום הביאה השנייה. אנו זוכרים שציפורי טרף, עטו על היונה והתור אשר לא נחצו כראוי במזבח אברהם. (בראשית ט"ו 11) הדבר מלמדנו, שהשטן תמיד יחפש הזדמנות לטעון לבעלות על מה שלא טוהר. לפיכך, יכולים אנו להבין את המשמעות של תשובתו החידתית של ישוע: כשם שהנשרים מתרכזים סביב הפגרים לאכלם, השטנים מתרכזים סביב אלו אשר הנם מתים רוחנית, לקחת עליהם בעלות. האדון, שהוא מקור החיים, יגיע למקום של חיים רוחניים ללא גבול. כוונתו של ישוע בדברים אלו, שהאדון יופיע בקרב המאמינים האדוקים.
בביאה השנייה, בעזרתן של רוחות רבות, יתרכזו אנשים בעלי אמונה חזקה יחד, במקום אחד. (ראה פרק התחייה 2.3.2.2, 3.1, 3.2) זה יהיה המקום שבו יופיע האדון. ישוע נולד בקרב העם הנבחר, אשר עבד את אלוהים באופן הכי מסור. הוא גילה את עצמו כמשיח, לאלו שהיתה להם האמונה ללכת אחריו ולהפוך לתלמידיו.
כיוון שהמשיח בביאה השנייה, ייוולד עלי אדמות, נכתב "תלד בן זכר אשר-ירעה כל-הגויים בשבט ברזל ויילקח בנה אל-האלהים ואל-כיסאו". (חזון יוחנן י"ב 5) מוט הברזל כאן, מציין את דבר אלוהים, אשר בעזרתו שופט האדון את עולם החטא ומשקם את מלכות שמים עלי אדמות. קודם לכן הוסבר בפירוט, (ראה פרק אסכטולוגיה 3.2.2) כי משפט באש הינו משפט במילה. (ירמיהו כ"ג 29) לפיכך, דברי ישוע, שיהיו לנו לשופט באחרית הימים, (יוחנן י"ב 48) הם אותם דברים אשר באמצעותם יושלכו שמים וארץ לאש המשפט, (השניה אל פטרוס ג' 7) והינם הבל פיו של האדון, שבעזרתו ישפוט את השפלים. (השנייה אל התסלוניקיים ב' 8) הדברים שישוע דיבר, נקראים גם "בשבט פיו" וכן "ברוח שפתיו". (ישעיהו י"א 4) הם מסומנים במוט הברזל, ככתוב: "ורעם בשבט ברזל, ככלי יוצר ינפצו, כאשר קבלתי גם-אנכי מאת אבי". (חזון יוחנן ב' 27)
פסוק זה מדבר על ילד זכר, אשר נולד לאישה וייתפס לאלוהים ולכתרו. מי אם כן נולד לאישה, והוא ראוי לשבת על כסא אלוהים ולשלוט על כל האומות בדבר אלוהים? אין הוא אלא המשיח בביאה השנייה, שייוולד עלי אדמות עם שם חדש, הידוע רק לו. (חזון יוחנן ב' 17, י"ט 12) הוא ימלוך כמלך המלכים ויבנה את מלכות שמים עלי אדמות.
בתחילת הבשורה של מתי, יש עדות של ארבע נשים נואפות או נוכריות בשושלתו של ישוע. (מתי א' 3, 5, 6) הדבר מראה, כי מושיע האנושות, נועד להיוולד כאדם נקי מחטא, מתוך שושלת חוטאת, כדי להציל את כל צאצאי השושלות החוטאות.
נוצרים רבים פירשו, כי הנשים בפסוקים הנזכרים לעיל, הן הכנסייה. הם קבעו פירוש זה, בהתבססם על ההנחה, שהמשיח בביאה השנייה יבוא על גבי ענן.
יש נוצרים המאמינים, כי הביאה השנייה של המשיח, מתרחשת בכל פעם בה ישוע מגיע, לשכון בלב האנשים, (יוחנן י"ד 20) באמצעות פעולת רוח הקודש. (מעשי השליחים ח' 15-17) ישוע שכן בלבבות המאמינים הנאמנים מרגע תחייתו, ומאז שנחה עליהם רוח הקודש בחג השבועות. (מעשי השליחים ב' 4) אם נאמין, שאכן היתה זו הביאה השנייה, אזי היא התרחשה כבר לפני 2000 שנה.
יתרה מכך, יש עדויות המלמדות שישוע יחזור כרוח. ברם, מייד לאחר תחייתו, הופיע ישוע בפני תלמידיו, עם אותו מראה שהיה לו בחייו עלי אדמות. מאז אותו זמן, הוא ביקר בחופשיות ולימד נוצרים רבים, שהגיעו לרמה רוחנית גבוהה. כך, שסוג כזה של ביאה שנייה, התרחש גם הוא כבר לפני 2000 שנה. אילו היתה הנחה זאת נכונה, אזי לא היתה לנו כל סיבה לצפות לביאה השנייה ההיסטורית, ולחכות ליום בו יתמלאו כל התקוות היקרות ביותר ללבנו.
על אף שהיו לתלמידיו של ישוע, מפגשים תכופים עם ישוע שקם לתחייה והופיע בפניהם כרוח, הם עדיין המתינו לביאה השנייה. אנו יכולים להסיק, שהם לא ציפו לכך שבביאה השנייה יחזור ישוע כרוח. לדוגמא, כאשר הופיע ישוע בחזון בפני תלמידו יוחנן, הוא אמר לו: "אמנם כן, אני בא מהר". על כך השיב לו יוחנן: "אמן, בואה-נא האדון ישוע". (חזון יוחנן כ"ב 20) כאן מבדילים באופן ברור, הן ישוע והן יוחנן, בין הופעתו הרוחנית של ישוע ובין הביאה השנייה. הדבר מראה, שהמשיח בביאתו השנייה, לא יבוא כרוח. הוא ייוולד כילד עלי אדמות, כמו בביאה הראשונה.
על פי העיקרון, ישנן מספר סיבות לכך, שעל המשיח לחזור כאדם גשמי. אלוהים ברא הן את העולם הבלתי נראה והן את העולם הנראה. לפיכך, יצר אלוהים את בני האדם, גם עם היבטים של רוח וגם עם היבטים של גוף. כוונתו עבורם היתה, שישלטו על שני העולמות וכך ימלאו את כל הברכות. (ראה פרק הבריאה 6.3) בשל נפילת האדם, איבדו בני האדם את היותם ראויים להיות אדוני שני העולמות. כתוצאה מכך, נמנעו מהבריאה אדוניה האמיתיים, לכן, היא קוננה וערגה להופעת ילדי אלוהים, שיוכלו באמת לשלוט בה. (אל הרומיים ח' 19-22) ישוע - אדם המושלם, בא כאדון המושלם של שני העולמות. (הראשונה אל הקורינתיים ט"ו 27) בלכדו את כל המאמינים סביבו, (אל הרומיים י"א 17) ובהביאו אותם לאחדות עמו, התכוון ישוע לעשותם ראויים להיות אדוני היקום.
למרות זאת, כאשר פנו היהודים נגד ישוע, על מנת לכפר על חטאי האנושות, היה על אלוהים, להקריב את גופו על הצלב. מכיוון שגופו הגשמי של ישוע נמסר לידי השטן, נותרה הישועה הגשמית בלתי מושלמת. ישוע עלה מן העולם הארצי בהבטחה, שיחזור וישלים את הגאולה, אותה הגשים מבחינה רוחנית בלבד. (ראה פרק המשיח 1.4) בינתיים, לא היה אפילו אחד עלי אדמות, אשר הגיע לשלמות, גם רוחנית וגם גשמית, ששלט גם בעולם הרוחני וגם בעולם הגשמי ואשר הביא להרמוניה בין שניהם. זו הסיבה, בגללה לא יכול המשיח לחזור בגוף רוחני בלבד. כמו בביאה הראשונה, עליו לבוא כאדם, ולגדול לשלמות גם ברוח וגם בגוף. אז, בלכדו את כל האנושות סביבו, גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית, הוא ידריך אותם לשלמות, גם ברוח וגם בבשר. כך, יהפוך אותם ראויים, להיות אדוניהם של שני העולמות, הרוחני והגשמי כאחד.
במקור, נועד ישוע לשקם את מלכות שמים עלי אדמות. תפקידו היה להיות ההורה האמיתי של האנושות המשוקמת, ומלך הממלכה הארצית של אלוהים. (ישעיהו ט' 6, לוקס א' 31-33) בשל אובדן האמונה של בני האדם, לא יכול היה ישוע להגשים את רצונו המקורי של אלוהים. הוא הלך אל הצלב, תוך שהוא מבטיח לשוב מאוחר יותר, ולמלא לבטח את רצון האלוהים. בהתאם לכך, בביאה השנייה, המשיח שוב יהיה אחראי לבנות את מלכות שמים עלי אדמות, ולהפוך להיות ההורה האמיתי של האנושות המשוקמת, ומלך במלכותו הארצית של אלוהים. זוהי סיבה נוספת מדוע צריך ישוע, בביאה השנייה, כפי שהיה בביאה הראשונה, להיוולד כילד עלי אדמות.
הגאולה מהחטאים, אפשרית אך ורק באמצעות החיים עלי אדמות. (ראה פרק הבריאה 6.3.2) על מנת לגאול אותנו מחטאנו על פני האדמה, חייב המשיח להיוולד עלי אדמות. מכל מקום, הישועה שסיפק ישוע באמצעות צליבתו, מוגבלת למימד הרוחני. אין היא מסלקת את החטא הקדמון, המועבר באמצעות גופנו הגשמי ונשאר פעיל בתוכנו. לכן, על המשיח לבוא שנית, כדי לתת ישועה מלאה לאנושות, כולל ישועה גשמית. הוא לבטח לא יוכל להשיג זאת, אם יבוא ברוח בלבד. עליו לבוא בגוף גשמי, כבביאתו הראשונה.
הבהרנו, אם כן, שהביאה השנייה של המשיח, לא תהיה ביאה רוחנית. בדומה לביאה הראשונה, תהיה גם זאת ביאה גשמית. אפילו אם נניח, שהמשיח נועד לבוא שוב כרוח, יהיה זה תמוה, שהרוח שהינה מעבר לזמן ולחלל, ואשר ניתן לחוותה רק באמצעות חושינו הרוחניים, תרכב על ענן המורכב מחומר. מצד שני, אם צריכה הביאה השנייה, להתרחש באמצעות הופעה פתאומית של המשיח כבשר ודם, הרוכב על גבי ענן, כיצד זה יתכן שהוא יישאר לרחף למעלה? היכן ישכון בטרם הופעתו? יש המבטלים שאלות אלה בטענה, שעבור אלוהים הכל יכול, אין דבר שהוא בלתי אפשרי. ואולם, אלוהים איננו יכול להתעלם מן החוקים והעקרונות, שאותם הוא בעצמו קבע. אלוהים לא מפעיל וגם לא צריך להפעיל את תוכניתו, באמצעות הפרת עקרונותיו, בגרמו למשיח, אשר צריך לחזור בשר ודם ממש כשלנו, לגור בחלל החיצון ואז לחזור על גבי ענן. לסיכום, הבהרנו מעל לכל ספק, שהביאה השנייה של המשיח, תתרחש באמצעות גופו הגשמי עלי אדמות.
2.3 מה היא משמעות הגרסה שהמשיח יחזור על גבי ענן?
כיוון שחזרתו של ישוע תתרחש באמצעות לידתו עלי אדמות, מה יכולות להיות משמעותן של הנבואות המתנבאות שיבוא על גבי עננים? על מנת לחקור עניין זה, עלינו לברר תחילה, מה יכולה להיות המשמעות של הנבואות המדברות על ביאה על גבי ענן.
הפסוק הבא הוא אופייני: הנה הוא בא עם-העננים וראתה אתו כל-עין גם-המה אשר דקרהו וספדו עליו כל משפחות הארץ כן יהיה אמן. (חזון יוחנן א' 7) בהתאם לפסוק זה, יוכל כל אחד לראות את המשיח בעת חזרתו. כאשר מת הקדוש סטפאנוס על קידוש השם, רק הוא ואותם נוצרים מאמינים, אשר חושיהם הרוחניים היו פתוחים, יכולים היו לראות את ישוע בישבו לימינו של אלוהים. (מעשה השליחים ז' 55) בדומה לכך, אילו נועד ישוע לרדת מעולם הרוח כרוח, אזי יכולים היו לראותו רק אותם מאמינים, שחושיהם הרוחניים פתוחים. יוצא מכך, שלא כל עין תוכל לראות את המשיח בחזרתו. הנבואה התנ"כית המדברת על כך שכולם יוכלו לראות את האדון, תוכל להתמלא אך ורק אם יחזור כבשר ודם.
מכיוון שגוף בשר איננו יכול לרכב על גבי ענן, הרי שהעננים בפסוק זה צריכים לסמל משהו אחר. באותו פסוק כתוב גם, שאפילו אלה שדקרו את ישוע, יראו אותו בחזרתו. אלה שדקרו את ישוע היו החיילים הרומאים. אך החיילים הרומאים האלה, לא יוכלו לראות את האדון בחזרתו. על מנת לראות את האדון החוזר, חייבים חיילים אלה לקום לתחייה. אלא, שלפי הברית החדשה, מי שיקום לתחייה בעת חזרתו של המשיח הינם רק הנוצרים המאמינים, אשר השתתפו בחזרתו הראשונה. שאר הרוחות יקומו לתחייה רק לאחר חלוף "אלף שנים" בממלכה. (חזון יוחנן כ' 4-5) מכאן, ש"כל מי שדקר את ישוע", מובנו מטאפורי, והוא מתאר קבוצה אחרת של אנשים, לא זו של החיילים הרומאים. למעשה, הכוונה היא לאותם נוצרים החיים בזמן הביאה השנייה, ואשר מחזיקים איתן בדעה, שחזרתו של ישוע תתרחש תוך שהוא רוכב על גבי ענן. כאשר יחזור המשיח לארץ, בלידה פשוטה, באופן המנוגד לציפיותיהם, הם לא יכירו בו אלא ירדפוהו. אם "כל מי שדקר אותו" הוא מטאפורה, אזי גם העננים באותו פסוק צריכים להיות מטאפוריים.
מה מסמלים למעשה העננים? עננים נוצרים מאדי מים, העולים מן הקרקע. בברית החדשה, לעיתים קרובות, מסמלים מים את בני האדם הנפולים. (חזון יוחנן י"ז 15, תהילים קמ"ד 7) אנו יכולים להסיק מכך, שעננים מסמלים נוצרים נאמנים, שלבם בשמים ולא בארץ, כיוון שנולדו מחדש ועלו מתוך מצבם הנפול. הברית החדשה וכתבי קודש אחרים, משתמשים גם הם בסמליות של עננים כדי לסמל את ההמון. (אל העבריים י"ב 1, השווה יחזקאל ל"ח 9) לעתים, מוצאים אנו צורה זו של דיבור, גם בשיחה רגילה. במסלולו של משה, סימל עמוד הענן אשר הדריך את בני ישראל ביום, את ישוע, אשר יבוא כמנהיג ישראל. ענן האש בלילה, סימל את רוח הקודש, אשר, כחלק המשלים של ישוע, תדריך את ישראל באש ההשראה.
אנו יכולים להסיק, שבואו של ישוע על הענן, מסמל שהוא יצא מקרב קבוצה של מאמינים, שנולדו מחדש, להיות למנהיגי הנוצרים – קרי, ישראל השנייה. נזכור, שכאשר נשאל ישוע למקום חזרתו, הוא ענה "באשר הפגר, שם יקבצו הנשרים". (לוקס י"ז 37) ישוע התכוון לכך, שהוא יחזור למקום בו המאמינים האדוקים יתקבצו, שמסמל באופן בסיסי את אותו הדבר שעליו התנבאו הנביאים, והוא שהמשיח יחזור על גבי ענן.
כאשר אנו מפרשים את העננים בצורה מטאפורית, ברור כי בביאה הראשונה, באופן סמלי, בא ישוע עצמו משמים, רכוב על גבי ענן, ככתוב: "האדם הראשון מן-האדמה הוא, של-עפר, והאדם השני הוא האדון מן-השמים", (הראשונה אל הקורינתיים ט"ו 47) וכן, "ואיש לא-עלה השמימה, בלתי אם-אשר ירד מן-השמים, בן-האדם אשר הוא בשמים". (יוחנן ג' 13) אף על פי שישוע נולד עלי אדמות, מנקודת מבט של תוכנית השיקום האלוהית, וביחס לערכו האמיתי, הוא באמת בא משמים. זו גם משמעותה האמיתית של הנבואה בדניאל, (דניאל ז' 13) אשר קבעה מראש, שישוע יבוא על גבי ענן.
2.4 מדוע אמר ישוע, שהאדון יבוא על גבי ענן
יש שתי סיבות לכך, שישוע ניבא, כי האדון יבוא על גבי ענן.
ראשית, היה זה כדי למנוע אשליות של משיחי שקר, שיגרמו בלבול בקרב המאמינים. אילו היה מגלה ישוע בפשטות, שיחזור בלידה גשמית, היה זה בלתי אפשרי למנוע ממשיחי שקר, ליצור בלבול רב. כיוון שישוע הופיע כמשיח מתוך רקע צנוע, כל אחד, מכל מעמד חברתי, עם רמה מסוימת של רוחניות, יכול היה לטעון להיותו ביאתו השנייה ולסנוור את עיני העולם באמצעות אשליה גדולה. למרבה המזל, נמנעה ברובה מהומה זו, מכיוון שמרבית הנוצרים ציפו לחזרתו של ישוע על גבי ענן, ותלו מבטם בשמים. כעת, מכל מקום, משמלא הזמן, חייבת להתגלות האמת, על פיה, יחזור המשיח בדרך של לידה גשמית.
שנית, היה זה כדי לעודד את הנוצרים, שהלכו במסלול אמונה קשה. היו מקרים נוספים בהם ביטא ישוע דברים פרדוקסאליים, כדי לעורר את תלמידיו להגשים את רצון אלוהים מהר ככל האפשר. הוא אמר לדוגמא: "אמן, אומר אני לכם, לא תוכלו לעבור ערי ישראל, עד כי-יבוא בן-האדם". (מתי י' 23) דבר זה הביא את תלמידיו להאמין, שהביאה השנייה תתרחש בעתיד הקרוב. כאשר יידע ישוע את פטרוס על מותו הקרב על קידוש השם, שאלו פטרוס מה יהיה על תלמידו יוחנן. ישוע ענהו: "אם-רצוני שיישאר עד-בואי, מה-לך ולזאת?" (יוחנן כ"א 22) ישוע גם אמר: "אמן, אומר אני לכם, כי יש בעומדים פה, אשר לא-יטעמו טעם מיתה, עד כי-יראו את-בן-האדם בא במלכותו". (מתי ט"ז 28) דברים אלה גרמו לתלמידים לחשוב, שעוד בחייהם יזכו לראות את ישוע החוזר.
התקווה של חזרת ישוע הקרבה לבוא, הציתה את להט תלמידיו ונתנה להם כוח להתגבר על רדיפות היהודים והאימפריה הרומית. מעודדים מהתקווה החזקה של הביאה השנייה, הם התמלאו ברוח הקודש, (מעשה השליחים ב' 1-4) והקימו את הכנסייה הנוצרית הקדומה, למרות היותם נתונים לרדיפות קשות. ישוע רצה להלהיב ולעורר את תלמידיו, שנועדו לשאת צלב כבד. מסיבה זאת, התנבא ישוע, שיבוא על גבי ענן, בכוח תהילת האל, ויגשים הכל במהירות הברק.