לימוד העיקרון ויישומו
הסימניות שלי

עדיין אין לך סימניות.

חלק 2: תכניתו של אלוהים לתחייה

2.1 כיצד מבצע אלוהים את פעולתו לתחייה?

תחייה, פירושה התהליך באמצעותו אדם נפול משוקם למצבו המקורי, אליו התכוון אלוהים. לפיכך, פירושה של תכניתו של אלוהים לתחייה, משמעותה, תכניתו לשיקום. כיוון שתכניתו של אלוהים לשיקום הינה פעולתו ליצירה מחדש, תחייה היא אפוא, פעולה ליצירה מחדש, לפיכך, תכנית אלוהים לתחייה מתבצעת על-פי עקרונות הבריאה, באופן הבא:

ראשית, בהיסטוריה של תכנית אלוהים לתחייה, רבים מאלו שניתנה להם משימה, השקיעו מעצמם בנכונות מוחלטת ובאמונה, כדי להגשים את רצון אלוהים. גם אם לא יכולים היו למלא את משימתם באופן מוחלט, בהתבסס על דבקותם, הם הרחיבו את התשתית על גביה יוכלו הדורות הבאים ליצור מערכת יחסים של לב עם אלוהים. אנו קוראים לתשתית זאת "הגמול הרוחני של התקופה" בתכנית אלוהים לשיקום. הגמול הרוחני של התקופה גדל באופן יחסי לתשתית הלב, שהונחה על ידי הנביאים, הקדושים והצדיקים שבאו לפנינו. לפיכך, תחייה מתבצעת על פי הגמול הרוחני של התקופה.

שנית, בהתאם לעיקרון הבריאה, היתה זו אחריותו של אלוהים, ליצור את בני האדם ולתת להם את דברו. שעה שחלק אחריותם של בני האדם, היה להגיע לשלמות על ידי אמונה בו, וחיים על פיו. בדומה לכך, בעת מילוי תכנית אלוהים לתחייה, באחריותו של אלוהים לתת לנו את דברו ואת הנחייתו, בעוד שאחריותנו היא להאמין בו ולהתנסות בו, כדי להגשים את תכנית אלוהים.

שלישית, בהתאם לעקרונות הבריאה, יכולה נפשו של אדם לגדול לשלמות, רק באמצעות גופו הגשמי. באותו אופן, במסגרת תכניתו של אלוהים לתחייה, ניתן להשיג תחייתה של רוח רק באמצעות חיים עלי אדמות.

רביעית, על פי עיקרון הבריאה, האדם מיועד להגיע לשלמות, באמצעות שלשה שלבים סדורים של תקופת הגדילה. לכן, תכנית אלוהים לתחייה עבור בני האדם הנפולים, נועדה גם היא להשלמה בשלושה שלבים סדורים, המתגלמים בשלושת התקופות בתכנית אלוהים לשיקום.

2.2 תכנית אלוהים לתחייה עבור אנשים ארציים

2.2.1 תכנית אלוהים להקמת תשתית עבור התחייה

אלוהים פעל בתכניתו לתחיית האנושות הנפולה במשפחת האדם. ברם, תכניתו התארכה, מכיוון שאלה אשר ניתנה להם האחריות להגשמת רצון אלוהים, לא מלאו אותה. כאלפים שנות תנ"ך מאוחר יותר, בחר אלוהים באברהם להיות אבי האמונה ודרכו החל להתגשם רצון האלוהים. כתוצאה מכך, אלפיים השנים מאדם ועד אברהם, הביאו להקמת התשתית שעל גביה יכול היה אלוהים להתחיל את תכניתו לתחייה בעידן הבא. מסיבה זאת, ניתן לקרוא לתקופה זו, העידן בתכנית אלוהים להנחת התשתית לתחייה.

2.2.2 תכנית אלוהים לתחייה בשלב ההיווצרות

במהלך אלפיים השנים מאברהם ועד לישוע, פעל אלוהים להעלות את רמתם של בני האדם עד לשלב ההיווצרות של התחייה. לפיכך, ניתן לקרוא לעידן זה העידן בתכנית אלוהים לתחייה בשלב ההיווצרות. כל בני האדם שחיו עליי אדמות במהלך תקופה זאת, יכולים היו לקבל את הגמול הרוחני של התקופה, בהתבסס על פעולתו של אלוהים לתחייה ברמת ההיווצרות. בעידן זה, נתן אלוהים את חוקי התורה. כשהם היו מאמינים בהם ומקיימים אותם, היו יכולים האנשים למלא את אחריותם ולהיות מוצדקים בפני אלוהים. לפיכך, נקרא עידן זה, עידן ההצדקה באמצעות מעשים.

אנשי תקופה זאת, אשר פעלו על פי החוק בחיי היום יום, שבו לתחייה ברוחם, לרמת הצורה, ונעשו לרוח צורה. במותם, אלו אשר הגיעו לרמת רוחות צורה בהיותם עלי אדמות, נכנסו ונשארו ברמת רוח צורה של עולם הרוח.

2.2.3 תכנית אלוהים לתחייה בשלב הגדילה

בשל צליבתו של ישוע, התחייה נותרה בלתי מושלמת, והשלמתה נדחתה עד לחזרתו. אלפיים השנים מאז, היו אם כן זמן הארכה, בו הפעיל אלוהים את תכניתו להחיות את בני האדם לשלב הגדילה, באמצעות ישועה רוחנית. לפיכך, ניתן לקרוא לעידן זה, עידן תכנית אלוהים לתחייה בשלב הגדילה. כל אלו שחיו בעידן זה, יכולים לזכות לגמול הרוחני של התקופה, בהתבסס על פעולתו של אלוהים לתחייה ברמת הגדילה. בתקופה זאת, נועדו האנשים להאמין בדברי הברית החדשה, שניתנו להם מידי אלוהים, כדי שיוכלו למלא את אחריותם עבור תכנית אלוהים ויצדקו בפני אלוהים. לפיכך, ייקרא עידן זה, עידן ההצדקה על פי האמונה.

אלו שחיו באותו עידן, יכולים להתחיות ברוחם, על ידי אמונה בדברי הבשורה במשך חייהם עליי אדמות. בהיותם מתחיים עד לשלב הגדילה, הם יכולים להיות לרוחות חיים. במותם, אלו שהיו לרוחות חיים עוד בהיותם עליי אדמות, יכנסו וישארו בגן עדן (רמת רוח חיים שבעולם הרוח).

2.2.4 תכנית אלוהים לתחייה בשלב ההשלמה

העידן בו האנשים מתחיים רוחנית וגשמית כאחת, באמצעות המושיע החוזר, ומשלימים את תכנית אלוהים לתחייה, נקראת העידן בתכנית אלוהים לתחייה בשלב ההשלמה. כל החיים בעידן זה יקבלו את הגמול הרוחני של התקופה, בהתבסס על פעולתו של אלוהים לתחייה בשלב ההשלמה. המושיע בביאה השנייה, מביא את האמת החדשה, באמצעותה תוגשם ההבטחה של עידן התורה ועידן הברית החדשה; ניתן לקרוא לו עידן הברית השלמה. (ראה פרק אסכטולוגיה 5.1) בהאמינם באמת זו, על בני האדם לשרת ולדאוג לאדון עליי אדמות, כדי שיוכלו למלא את אחריותם עבור תכנית אלוהים ויוצדקו בפני אלוהים. לכן, עידן זה נקרא עידן ההצדקה באמצעות שרות.

בהאמינם באדון ובשרתם אותו, ובהקדשת עצמם לעבודתו, נועדו אנשי תקופה זאת להתחיות לחלוטין, גם רוחנית וגם גשמית, להפוך לרוחות שמימיות, ולחיות במלכות שמים עליי אדמות. בהשילם את גופם הגשמי, הם ייכנסו כרוחות למלכות שמים שבשמים, ויישארו שם. זהו תחום הרוח האלוהית בעולם הרוח.

2.2.5 מלכות שמים וגן עדן

חלק מן הנוצרים לוקה בחוסר בהירות, באשר לתפיסתם את מלכות שמים ואת גן עדן, בשל חוסר הבנתם המלאה את העיקרון. אילו השלים ישוע את משימתו כמשיח עליי אדמות, היתה מוקמת מלכות שמים עלי אדמות בימיו. מלכות שמים בשמים, היתה מתגשמת גם היא באותה עת, כאשר אנשים בעלי אישיות מושלמת, החיים במלכות שמים עלי אדמות עוברים לעולם, כרוחות אלוהיות. אך מכיוון שישוע מת על הצלב, מלכות שמים עלי אדמות לא התגשמה. מעולם לא נראו אנשים שהגיעו לרמת רוחות אלוהיות עלי אדמות. אף אחד לא היה מעולם לאזרח של מלכות שמים בעולם הרוח, שנוצר כביתן של רוחות אלוהיות. לכן, מלכות שמים בשמים נותרה ריקה ובלתי שלמה.

מדוע אם כן ציין ישוע, שמי שיאמין בו ייכנס למלכות שמים? המטרה המקורית לשמה בא עליי אדמות היתה להקים את מלכות שמים. אך בעטייה של אי אמונת העם בו, מת ישוע על הצלב, בטרם יכול היה להקים את המלכות. ישוע הבטיח לגנב שנצלב לימינו, שהוא ייכנס לגן עדן יחד עימו. (לוקס י"ג 43) הגנב היה היחיד שהאמין בישוע בסוף, אפילו לאחר שכל השאר נטשוהו.

בשעה שלישוע עוד היתה תקווה להגשים את משימתו כמשיח, הוא לימד, שבני האדם יוכלו להיכנס למלכות שמים. אך כאשר היה הוא על סף מותו על הצלב, מבלי להשלים את משימתו, הוא אמר לגנב שייכנס רק לגן עדן. גן עדן מתייחס לתחום בעולם הרוח, המיועד לרוחות אשר הגיעו לרמת רוח חיים, בהאמינם בישוע במהלך היותם עלי אדמות. שם הם יישארו בהמתנה, עד ליום בו יפתחו שערי מלכות שמים.

2.2.6 תופעות רוחניות באחרית הימים

אדם וחוה נפלו בקצה שלב הגדילה. בני האדם משוקמים כעת לקצה שלב הגדילה, באמצעות תכנית אלוהים לשיקום, בעוברם דרך עידן התורה ועידן הברית החדשה. אחרית הימים היא הזמן בו חוזרים בני האדם לרמה הרוחנית אליה הגיעו אבות האנושות הראשונים, רגע לפני נפילתם. כעת, באחרית הימים, זהו הזמן בו אנשים ברחבי העולם מגיעים לרמה זאת. ממש כשם שאדם וחוה היו יכולים, טרם נפילתם, לשוחח ישירות עם אלוהים, יכולים רבים כיום על פני האדמה, לתקשר עם עולם הרוח. הנבואה כי "והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את-רוחי על-כל-בשר וניבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלומות יחלמון", (מעשי השליחים ב' 17) ניתנת להבנה, בהתבסס על תובנה זאת מתוך העיקרון.

באחרית הימים, רבים יקבלו התגלות בנוסח "אתה האדון". לעתים קרובות, הוטעו אנשים אלו להאמין, שהם הם הביאה השנייה של המשיח. מדוע אם כן סוטים הם מדרך הישר?

בייצרו את בני האדם, נתן להם אלוהים את המנדט, לשלוט בכל היקום. (בראשית א' 28) אך בעטייה של הנפילה, הם לא היו מסוגלים למלא ברכה זאת. כאשר בני האדם הנפולים משוקמים רוחנית, באמצעות תכנית אלוהים לשיקום, לראש שלב הגדילה, הם יגיעו לרמת הלב, הניתנת להשוואה עם זו של אדם וחוה, רגע לפני נפילתם. אלוהים נותן לאנשים מסוימים הנמצאים בשלב זה, התגלות שהם האדון, מתוך הכרה שהגיעו לרמת הבגרות, בה בירך פעם את בני האדם, בריבונות על היקום.

מאמינים באחרית הימים, אשר דבקותם באמונה זיכתה אותם בהתגלות שהם "האדון", נמצאים בעמדה הדומה לזו של יוחנן המטביל. יוחנן בא כדי למלא את המשימה של יישור הדרך לפני ישוע. (יוחנן א' 23) באופן דומה, ניתנת המשימה של הכנת הדרך למושיע בביאתו השנייה, לאותם אנשי אמונה, בתחומי אחריות ספציפיים. כיוון שעליהם לפעול כנציגי האדון בתחומיהם, נתן להם אלוהים את ההתגלות שהם ה"אדון".

כאשר אדם, הניחן בתקשורת רוחנית, מקבל התגלות שהוא ה"אדון", עליו להבין את התופעה הזו על פי העיקרון. אל לו לפעול בצורה שגויה, בחושבו בטעות כי הוא המשיח בביאתו השנייה. אחרת הוא עשוי למצוא את עצמו בתפקיד משיח שקר. מסיבה זו, מכיל התנ"ך נבואות, כי באחרית הימים יופיעו משיחי שקר רבים. (אגרת יוחנן הראשונה ב' 18)

מדיומים רוחניים הם לעתים קרובות מבולבלים ובאים לידי עימות בינם לבין עצמם, כיוון שהרמות של עולם הרוח איתם הם מתקשרים ותוכן ההתגלויות שהם מקבלים, שונים אחד מן השני. (אל הקורינתים ט"ו 41) אף שאנשים פתוחים רוחנית נמצאים בקשר עם אותו עולם רוח, הם יקלטו אותו בדרכים שונות, שכן נסיבותיהם ומעמדם משתנים וכן אופיים, שכלם ורוחניותם, מצויים ברמות שונות. הבדלים אלה גורמים למאבקים ביניהם.

אנשים, התורמים לתכנית אלוהים לשיקום, אחראים לרוב על חלק אחד בלבד של התכנית. לעתים קרובות, אין הם רגישים ליחסים האופקיים עם אנשים אחרים, המכוונים רוחנית, מכיוון שהם מתמקדים רק ביחסיהם האנכיים עם אלוהים. כאשר כל אדם חושב שרצון אלוהים אותו הוא משרת, שונה מזה שהאחרים משרתים, יכול להתחולל מאבק בקרבם. מאבקיהם מחמירים כאשר כל אחד מהם זוכה להתגלות, לפיה, הוא הטוב ביותר. אלוהים מעודד אותם רק כדי לדרבן אותם לפעול כמיטב יכולתם, להגשמת משימתם המסוימת במסגרת תכנית אלוהים הגדולה יותר. אלוהים נותן התגלויות אלה, כיוון שבאמת, כל אחד מהם הוא המתאים ביותר לתחום משימתו.

בנוסף, כאשר אנשים שהם אדוקים באמונתם, נפתחים רוחנית ומגיעים לרמת לב המקבילה לזו של אדם וחוה, רגע לפני נפילתם, הם יועמדו במבחן דומה לזה שבו כשלו אדם וחוה. אם הם לא יהיו זהירים, הם עלולים לשגות בנפילה. מבלי להבין את העיקרון קשה עד מאד להתגבר על פיתוי זה. לצערנו, מנהיגים דתיים רבים כשלו ולא עמדו במבחן זה, כשהם מבטלים ברגע, את ההישגים אותם רכשו במשך שנים של דבקות ומאמץ.

כיצד יכולים אלה המוכשרים רוחנית, להתמודד עם צרות אלה? כדי להגשים את תכנית אלוהים לשיקום בזמן קצר, אלוהים מטיל משימות שונות על פרטים רבים ומתייחס לכל אחד מהם בנפרד. לפיכך, בלתי נמנע הדבר, שלמעשה, יפרצו מאבקים בקרב אנשים רגישים רוחנית. אולם, בקץ ההיסטוריה, יתן להם אלוהים אמת חדשה. האמת החדשה תסייע להם להבין, שהמשימות הייחודיות שהופקדו בידי כל אחד מהם, נועדו למען אותה מטרה אולטימטיבית של אלוהים. היא שתדריך אותם לשתף פעולה זה עם זה, ולפעול בהרמוניה כדי להגשים את המטרה הגדולה ביותר של תכנית אלוהים לשיקום. בעידן זה, על כל המחוננים רוחנית, לחדול מדרישתם העיקשת, שרק הם לבדם משרתים את רצון אלוהים.

עליהם לבקש אחר דברי אמת גבוהים יותר ומקיפים יותר, אשר יסייעו להם להבין נכונה, את מעמדם ואת טבען האמיתי של משימותיהם, במסגרת תכנית אלוהים. רק אז, הם יוכלו להתגבר על המבוכה הנובעת מעימותים אופקיים קודמים. כל אחד מהם יוכל להגיע למילוי מסלול האמונה האישי שלו ולהניב את פירותיו היפים.

2.2.7 התחייה הראשונה

התחייה הראשונה עליה מדובר בברית החדשה, מתארת את הגשמת השיקום, לראשונה בהיסטוריה של תכנית אלוהים. הדבר יוגשם על ידי המושיע, בביאתו השנייה. הוא יטהר את בני האדם מחטאם הקדמון, וישקמם לעצמיותם המקורית והאמיתית, באפשרו לכל אחד להגשים את מטרת הבריאה.

תקוותם של כל הנוצרים, היא להשתתף בתחייה הראשונה. אך מי יכול למעשה לקחת בה חלק? יהיו אלה הראשונים להאמין במשיח, בביאתו השנייה, לשרתו וללכת אחריו. הם יסייעו לו, על-ידי מילוי כל תשלומי הפיצוי ברמת העולם, בהגשימם את תכנית אלוהים לשיקום. בתוך כך, הם יהיו הראשונים שמהם יסולק החטא הקדמון, הם יהיו לרוחות אלוהיות וימלאו את מטרת הבריאה.

כעת, הבה נבחן את משמעות המספר 144,000 המוזכר בברית החדשה. (חזון יוחנן י"ד 1-4, ז' 4)

על מנת שהמשיח יוכל להשלים את תכנית אלוהים לשיקום, בעת ביאתו השנייה, עליו למצוא מספר מסוים של אנשים, שיוכלו לשקם באמצעות פיצוי, את כל המשימות של צדיקי העבר, אשר למרות מיטב מאמציהם לעשות את רצון אלוהים, נפלו טרף בידי השטן, כאשר כשלו במילוי חלק אחריותם. עליו למוצאם בחייו עלי אדמות, ולבנות את התשתית לניצחון על עולם השטן. המספר הכולל של צדיקים אשר על המשיח למצוא בביאתו השנייה, כדי להשלים משימה זאת, הוא 144,000.

במהלך תכנית אלוהים לשיקום, היו ליעקב שנים-עשר ילדים, עמם יצא למשימה של שיקום המשפחה. משה הנהיג שנים-עשר שבטים במשימה לשיקום האומה. אילו נועדו שנים-עשר שבטים אלה להכפיל עצמם שוב, על-פי דוגמת שנים-עשר השבטים, היו הם מגיעים לסך של 144. ישוע, שבא עם המשימה של שיקום העולם, מצא שנים-עשר תלמידים, על מנת לשקם באמצעות פיצוי, גם רוחני וגם גשמי את המספר 144. אך בשל צליבתו, הצליח ישו לעשות זאת רק רוחנית. ליעקב היו 12 בנים, כדי לשקם באמצעות פיצוי, במהלך חייו, את המסלול האנכי של שנים-עשר הדורות מנוח, אשר עליהם טען השטן לבעלות. (ראה פרק מקבילות 2.2) באותו אופן, על המשיח בביאתו השנייה, לשקם בחייו באמצעות פיצוי, גשמי ורוחני כאחד, את המסלול הארוך בתכנית אלוהים, מאז בואו של המשיח לראשונה, אשר התווה את הדגם הרוחני של 144 שבטים. כדי להגשים זאת עליו למצוא מספר דרוש של מאמינים, המקביל למספר 144.

2.3 תכנית אלוהים לתחייה עבור רוחות

2.3.1 המטרה והדרך של תחייה חוזרת

בהתאם לעיקרון הבריאה, גדילת רוח האדם נזקקת לשני סוגים של מזון: יסודות חיים המקבלים מאלוהים, ויסודות חיוניות המתקבלות באמצעות פעולת תן וקבל עם העצמיות הגשמית. רוחות אינן יכולות לגדול או להתחיות בנפרד מהגוף הגשמי. כתוצאה מכך, רוחות בני אדם אשר מתו טרם הגעתן לשלמות בחיים הארציים, יכולות להתחיות אך ורק על ידי חזרתן לארץ והשלמת אחריותן הבלתי מושלמת, באמצעות שיתוף פעולה עם בני אדם עלי אדמות. בסייען לאנשי אמונה החיים עלי אדמות להגשים את משימתם, יכולות הרוחות, באותו הזמן, להשלים את משימתן. מכאן המשמעות שמאחורי הפסוק שניבא, שבאחרית הימים יבוא האדון "עם המוניו הקדושים". (יהודה י"ד) אנו קוראים לתהליך זה: תחייה חוזרת.

כיצד עוזרות הרוחות לאנשים עלי אדמות, למלא את רצון אלוהים? כאשר אנשים נעשים פתוחים לעולם הרוחני באמצעות תפילה או פעילות רוחנית אחרת, יורדות אליהם הרוחות, כדי ליצור בסיס משותף עם עצמיותם הרוחנית ולעבוד עמם. הרוחות מבצעות פעולות שונות. לדוגמא, הן שופכות אש רוחנית על אנשים עלי אדמות ונותנות להם כוח להבריא חולים. הן מסייעות לאנשים להיכנס למצב של טרנס ולקלוט את המציאות של עולם הרוח. הן נותנות לאנשים התגלויות ואת מתנת הנבואה. הן יכולות גם להעניק השראה עמוקה לנפש. בפעולות שונות אלה, פועלות הרוחות בייצגן את רוח הקודש, ומנחות את האנשים עלי אדמות, להגשים את רצון אלוהים.

2.3.2 תחייה חוזרת של רוחות בני ישראל ונוצרים

2.3.2.1 תחייה חוזרת בשלב הגדילה

רוחותיהם של אלה אשר שמרו על מצוות משה ועבדו את אלוהים בכנות בעת חייהם עלי אדמות בעידן התורה, באו לשכון ברמת רוח-צורה בעולם הרוח. לאחר ביאתו של ישוע, חזרו כל הרוחות הללו לארץ וסייעו למאמינים עלי אדמות, להגשים את רצון אלוהים. בכך שהם סייעו לבני האדם להגיע לרמת רוח חיים, קבלו גם הם עצמם את אותו גמול רוחני: כלומר, הפכו להיות רוחות חיים ונכנסו לגן עדן. אנו קוראים לתופעה זאת תחייה חוזרת ברמת הגדילה.

הבה ונקח כמה דוגמאות מהברית החדשה. כיוון שאליהו הופיע כרוח לפני ישוע ותלמידיו, (מתי י"ז 3) ברור לחלוטין, שאליהו חי בעולם הרוח. עם זאת, ישוע התייחס ליוחנן המטביל, שחי עליי אדמות, כאל אליהו. (מתי י"ז 12-13) ישוע קרא לו אליהו, כיוון שמבחינת משימתם המשותפת, שימש גופו של יוחנן כגופו של אליהו. רוח אליהו ירדה אל יוחנן המטביל, כדי לסייע לו למלא את המשימה שהותיר אליהו בלתי גמורה בחייו עלי אדמות. זאת היתה תחייתו החוזרת של אליהו.

מתועד בברית החדשה, שכאשר ישוע מת על הצלב, התרוממו גופות רבות של קדושים מקבריהן. (מתי כ"ז 52) אך אין פירוש הדבר שגופם הנרקב של הצדיקים עבר התחדשות, המאפשרת להם להתחיות בבשר. אין כאן אלא תיאור התופעה הרוחנית של תחייה חוזרת. רוחותיהם של היהודים המאמינים, ירדו לארץ מתחום רוח ההיווצרות בעולם הרוח, בו חיו. הם חזרו כדי לסייע למאמינים עלי אדמות, שהיתה להם הזדמנות להרוויח מהכפרה של הצלב, להאמין בישוע ולהפוך לרוחות חיים. בעשותם כן, היו הרוחות החוזרות גם כן לרוחות חיים.

אילו היו הקדושים עולים בגופם הגשמי מקבריהם, ככתוב בברית החדשה באופן מילולי, ודאי הם היו מעידים על כך שישוע הוא המשיח. האם היה מישהו מעז להתעקש ולא להאמין בישוע? יתרה מכך, מעשיהם ופעולותיהם היו ודאי מתועדות בברית החדשה, ברם, אין לנו אלא דיווח מעורפל, שהקדושים עלו מקברם. היתה זאת תופעה רוחנית גוברת, שנקלטה על-ידי אותם מאמינים, שחושיהם הרוחניים היו פתוחים.

בהשוואה לגן עדן, אליו יכולים היו אנשים להיכנס בזכות כפרת צליבתו של ישוע, האזור בעולם הרוח בו מצויות רוחות עידן התורה, הוא יחסית חשוך ואומלל, לכן הוא נקרא "קבר".

2.3.2.2 תחייה חוזרת בשלב ההשלמה

רוחותיהם של אלה שהאמינו בישוע בחייהם עלי אדמות, בזמן עידן הברית החדשה, הפכו להיות רוחות חיים ונכנסו לגן עדן לאחר מותם. לאחר הביאה השנייה, יחזרו כל הרוחות הללו לארץ, לסייע למאמינים להאמין ולשרת את המשיח החוזר. כך, הם יעזרו לאנשים עלי אדמות להגיע לרמת רוח אלוהית, והם עצמם גם יקבלו את אותו גמול רוחני ויהיו לרוחות אלוהיות. כאשר הקדושים עלי אדמות יעברו לעולם הבא וייכנסו למלכות שמים בשמים, גם הרוחות החוזרות תיכנסנה למלכות. תכנית אלוהים זאת, נקראת תחייה חוזרת בשלב ההבשלה.

בתכנית זאת, הרוחות לא רק עוזרות לאנשים עלי אדמות, אלא, שגם אנשים עלי אדמות מסייעים בתחיית הרוחות.

הבה ונבהיר את הפסוק הבא: כל אלה (קדושי הברית הישנה), אף כי הועד עליהם בגלל אמונתם, לא לקחו את ההבטחה (רשות להיכנס למלכות שמים), כי צפה לנו (אנשים ארציים) אלהים מקדם טובה יתרה (מלכות שמים) למען אשר לא-ישלמו (הרוחות) בלעדינו (תושבי מלכות שמים). (אל העבריים י"א 39-40) עם הסבר, זה יכולים אנו להבין, שפסוק זה מתאר במדויק תחייה חוזרת. הוא מסביר, כי רוחות החיות בעולם הרוח, אינן יכולות להגיע לשלמות, במנותק משיתוף הפעולה עם אנשים עלי אדמות. יתרה מכך, נכתב, "אשר-תאסרו על-הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר-תתירו על-הארץ מותר יהיה בשמים". (מתי י"ח 18) פסוק זה מלמד, שאם אין המאמינים מתירים תחילה את מה שנתון במוסרות, גם הרוחות אינן יכולות להתיר את אשר כובל אותן.

כיוון שרוחות יכולות להתחיות רק בשיתוף עם מאמינים עלי אדמות, אליהם הן נשלחות, נתן ישוע את מפתחות מלכות שמים לפיטר, המייצג את המאמינים עלי אדמות, כדי שיפתח את שערי מלכות שמים כאן, עלי אדמות. (מתי ט"ז 19)

2.3.3 התחייה החוזרת של רוחות המצויות מחוץ לגן עדן

יש סוגים אחדים של רוחות, החיות מחוץ לגן עדן; לכל אחת מהן, דרך להגיע לתחייה רוחנית חוזרת. ראשית, הבה ונבחן תחילה, את התחייה החוזרת של רוחות המאמינים בני דתות שונות, שאינן נוצריות, במהלך חייהן הארציים. כשם שכל שני אנשים חייבים ליצור קודם בסיס משותף, בטרם פעולתם למען מטרה משותפת, כך יכולים אנשים ארציים ורוחות, לפעול להשגת מטרות משותפות בתכנית אלוהים, רק לאחר שייצרו את הבסיס המשותף. לפיכך, רוח החוזרת ארצה, לצורך תחייתה, מבקשת שותף בקרב האנשים הארציים, מהדת בה האמינה בעת חייה הארציים. הרוח יורדת אל אדם על פי בחירתה ומדריכה אותו. כאשר היא עוזרת לו למלא את מטרת תכנית אלוהים לשיקום, שניהם זוכים לאותו גמול רוחני.

שנית, הבה נבחן את התחייה החוזרת של רוחות, אשר חיו חיים מצפוניים, על אף שלא האמינו בדת כלשהי. אף אחד בקרב האנושות הנפולה, איננו מגלם טוב מוחלט, משום שאף אחד לא פתר את בעיית החטא הקדמון בתוכו. לפיכך, רוח טובה, היא רוח שבאופן יחסי, יש בה יותר טוב מרוח רעה. רוחות טובות אלה יורדות לאנשים טובים עלי אדמות ומשתפות עמם פעולה, כדי לסייע להם להגשים את מטרת תכנית אלוהים לשיקום. במהלך זה זוכות הרוחות לאותם תגמולים רוחניים, כשל אלו להם עזרו.

שלישית, הבה ונבחן את התחייה החוזרת של רוחות רעות. בברית החדשה קוראים אנו על "המקוללים" אשר נדונו "אל-אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו". (מתי כ"ה 41) "מלאכיו", הכוונה כאן לרוחות רעות, החיות ופועלות תחת שליטת השטן. היצורים הרוחניים הידועים כרוחות, אשר דמותן וזהותן, לעתים תכופות אינו נהיר, אינן אלא רוחות רעות. אפילו רוחות רעות יכולות ליהנות מהגמול הרוחני של התקופה, על ידי חזרתן לארץ.

אך פעולתן של רוחות רעות, לא תמיד מניבה פירות ולא תמיד מביאה לכך שיזכו בגמול הרוחני של התחייה החוזרת. כדי לזכות בגמול רוחני שכזה, צריך להיות אפקט של ענישת בני אדם ארציים, כדי לסייע להם למלא תשלום פיצוי עבור כשלונותיהם, אשר תיסכלו את ניסיונותיו הקודמים של אלוהים, לנקותם מחטאם. כיצד, אם כן, יכולות פעולות של רוחות רעות, לגרום לחריצת משפט בשם שמים?

הבה ונבחן את הדוגמא הבאה. נניח, שיש אדם החי עלי אדמות, אשר בהתבסס על הגמול הרוחני של התקופה, עומד לעלות מהספירה הנוכחית לספירה גבוהה יותר של גמול רוחני. הוא איננו יכול לעלות לספירה החדשה של הגמול רוחני, אלא אם ישלם תחילה תנאי פיצוי מסויימים לסילוק חטאי העבר. במקרה של עלייה מתחום המשפחה לתחום השבט, על האדם לשלם את חוב החטא גם עבורו וגם עבור אבות משפחתו המורחבת. ההשגחה מתירה לרוחות רעות לענותו, כעונש על חטאיו. אם הוא מחזיק מעמד ברצון במהלך סבלותיו מידי הרוחות הרעות, ומתגבר על כך, הרי שהצליח בתשלום הפיצוי באמצעות תנאי זה, וכך נמצא ראוי להיכנס לתחום הגמול הרוחני הגבוה יותר ברמת השבט. הרוח הרעה שעינתה אותו זוכה לגמול רוחני תואם. בדרך זו, על בסיס הגמול הרוחני של התקופה, מתרחבת תכנית אלוהים לשיקום תחום הגמול הרוחני, מרמת המשפחה לרמת השבט, לרמת האומה ולרמת העולם. בכל פעם שהאנושות עומדת לעלות לשלב גבוה יותר, על האדם המוביל את תכנית אלוהים, לבצע תנאי פיצוי, כדי לפתור את החטאים שהוא או אבותיו ביצעו.

פעולות של רוחות רעות עשויות לסייע לאדם הארצי, למלא את תשלום הפיצוי לסילוק חטאו, בשני אופנים.

ראשית, הרוח הרעה יכולה להציק לאדם הארצי ישירות. שנית, הרוח הרעה יכולה לרדת אל רוח אדם אחר, החי עלי אדמות, המתכונן לבצע חטא הדומה לחטא של האדם העומד להיענש, ולפעול דרך האדם השני לתקוף אותו.

בכל מקרה, אם האדם הארצי סובל מתוך הכרת תודה וברצון, את פעולת הרוח הרעה, יבצע הוא את תשלום הפיצוי לסילוק חטאו וחטא אבותיו. כך יגיע חטא זה לידי פתרון, והוא ייכנס לתחום הגבוה יותר של גמול רוחני, שנעשה אפשרי בעידן החדש. כך, יחרצו פעולות הרוחות הרעות את משפטו של האדם עבור חטאיו, בשם שמים. כתוצאה מכך, הרוח תקבל את אותו גמול רוחני כמו האדם הארצי, גם היא תיכנס לתחום הגבוה יותר של גמול רוחני.

2.4 בחינת תאוריית גלגול הנשמות לאור עיקרון התחייה החוזרת

בבקשו להגשים את המטרה הכללית של תכניתו לשיקום, קרא אלוהים לאנשים רבים ונתן לכל אחד מהם משימה מתאימה. יחידים אלה, העבירו הלאה את משימותיהם המסוימות, לאנשים אחרים בעלי אופי דומה ומצב דומה. כך, בהדרגה, הושלמה המשימה בכל תחום, במשך מהלך ההיסטוריה הארוכה.

תכנית אלוהים לשיקום מתחילה ביחיד, מתרחבת למשפחה, לאומה ולעולם, ולבסוף תביא שיקום לכל השמים והארץ. אף על פי שהמשימה הניתנת לכל פרט הינה רק חלק משלם גדול יותר, גם היא מתנהלת על פי דגם זה. כל משימה מתחילה ברמת היחיד ומרחיבה את יריעתה לרמות המשפחה, האומה והעולם. לדוגמא, בכתבי הקודש, המשימה שהחלה עם אברהם ברמת הפרט והמשפחה, הועברה למשה ברמת האומה ולישוע ברמת העולם.

רוחות אשר לא הצליחו להשלים את משימתן במשך חייהן עלי אדמות, חייבות לחזור לאנשים עלי אדמות, החולקים את אותו סוג משימה שהיתה להן בחייהן עלי אדמות. כאשר רוח מסייעת לאדם עלי אדמות, למלא את רצון אלוהים, האדם ימלא לא רק את משימתו, אלא גם את משימת הרוח שסייעה לו. כלומר, מנקודת מבט של משימה, הגוף הגשמי של האדם משמש כעת כגוף הגשמי של הרוח. במובן מסוים, הוא מהווה את ביאתה השנייה של הרוח; לפיכך, ניתן לקרוא לה לעיתים בשם הרוח, ונראית כגלגול של אותה רוח.

בתנ"ך, נועד יוחנן המטביל, למלא את המשימה שאליהו הותיר בחייו עלי אדמות, בלתי גמורה, כיוון שקיבל את סיועו של אליהו בפעילתו. ישוע קרא ליוחנן "אליהו", כיוון שגופו הגשמי של יוחנן שימש כגופו של אליהו. (ראה פרק התחייה 2.3.2.1)

באחרית הימים, לאנשים מסוימים עלי אדמות, ניתנות משימות ברמת עולם. עליהם לרשת ולהשלים את האחריות של כל רוחות העבר, אשר הקדישו עצמן לאותו תחום. רוחות אלה, ירדו לאנשים אלה, ויסייעו להם להשלים את פעולותיהן הבלתי גמורות. כיוון שבמובן מסוים, האנשים עלי אדמות, הם הביאה השנייה של אותן רוחות מנחות, יכולים הם לחשוב שהם גילגולן. כתוצאה מכך, באחרית הימים, יש אנשים הטוענים להיות הביאה השנייה של ישוע, של בודהה העתיד לבוא, של קונפיוציוס, של עץ הזית, או של עץ החיים. הדוקטרינות ההינדית והבודהיסטית של גלגול נשמות, מפרשות תופעה זאת על פי צורתה החיצונית, אך בלי הגמול הרוחני של של ידיעת עיקרון התחייה החוזרת.