לימוד העיקרון ויישומו
הסימניות שלי

עדיין אין לך סימניות.

חלק 1: תכניתו של אלוהים לשיקום במשפחת אדם

אף על פי שהנפילה נבעה מכישלון אנושי, אלוהים חש עצמו אחראי להציל את האנושות הנפולה. (ראה פרק המשיח 2.1) לפיכך, החל אלוהים מייד בתכניתו לשיקום בני האדם הנפולים, בהביאו את משפחת אדם להנחת התשתית עבור המשיח.

בשל קשרי הדם בין אדם לשטן, עמד הוא בעמדת ביניים, בה התייחס לאלוהים ולשטן כאחד. (ראה פרק השיקום 1.1) כדי שאדם הנפול, העומד בעמדת ביניים יטוהר, יעבור לצד אלוהים ויבסס את התשתית עבור המשיח, עליו למלא תנאי פיצוי. לפיכך, כדי שתכנית אלוהים לשיקום תושלם במשפחת אדם, היה על בני משפחתו לעשות תנאי פיצוי מסוימים, לשיקום תשתית האמון ותשתית המימוש. באמצעות שתי תשתיות אלו, נועדה התשתית עבור המשיח להיות מוקמת, והמשיח יכול היה לבוא במשפחת אדם.

1.1 תשתית האמון

כדי לשקם באמצעות פיצוי את תשתית האמון, על בני אדם נפולים להעמיד מושא עבור התנאי. בשל חוסר אמונתו, איבד אדם את דבר אלוהים, שניתן לו כדי למלא את התנאי ההכרחי להקמת תשתית האמון. הוא נפל לעמדה, ממנה לא יכול היה עוד לקבל את דבר אלוהים ישירות. כתוצאה מכך, בעת שיקום תשתית האמון, היה על אדם להגיש באופן חדור אמונה ומקובל על אלוהים, מושא כלשהו עבור התנאי, כתחליף לדבר אלוהים. עבור משפחת אדם, אובייקט זה היה מנחת קורבן.

כדי לשקם את תשתית האמון, חייבת להיות גם דמות מרכזית. היינו מצפים, כי במשפחת אדם, תהיה הדמות המרכזית אדם עצמו. נראה, כי על אדם היה להגיש מנחה, ושהדרך בה היה מגיש מנחה זאת, ראויה אם לאו, באופן המקובל על אלוהים, היא שהיתה קובעת את ההצלחה או הכישלון, בהנחת תשתית האמון.

אולם, באף מקום בתנ"ך, אין תיעוד לכך, שאדם הגיש מנחה. במקומו, הגישו אותן בניו, קין והבל. מה היתה הסיבה לכך?

בהתאם לעקרון הבריאה, נבראו בני האדם על מנת לשרת אדון אחד בלבד. (מתי ו' 24) אלוהים אינו יכול להפעיל את תכניתו, בהתאם לעקרון, עם מישהו המשרת שני אדונים. אילו נועד אלוהים לקבל את אדם ואת מנחתו, היה השטן מנצל את קשריו עם אדם, כתנאי, באמצעותו יטען לבעלות עליו ועל מנחתו. במקרה כזה, היה אדם מצוי בעמדה המנוגדת לעקרון, שבה היה עליו לשרת שני אדונים: אלוהים ושטן. כיוון שאלוהים אינו יכול לבצע תכנית כזאת, המנוגדת לעקרון, הוא בחר במסלול של חלוקתו הסמלית של אדם, שגילם טוב ורע יחדיו, לשתי ישויות, כאשר האחת מייצגת טוב; והשנייה מייצגת רע, בהסדר העולה בקנה אחד עם העקרון. מסיבה זאת, נתן אלוהים לאדם שני בנים, המייצגים טוב ורע, והעמידם בעמדה, בה כל אחד מהם התייחס רק לאדון אחד, אלוהים או שטן. לאחר שקבע סידור זה, הביא אלוהים את שני הבנים להגיש מנחות באופן נפרד.

קין והבל היו שניהם בניו של אדם. מי מהם נועד לייצג את הטוב ולהתייחס לאלוהים, ומי נועד לייצג את הרע, ולבוא באינטראקציה עם השטן?

גם קין וגם הבל היו פרי נפילתה של חוה. לפיכך, עמדותיהם היחסיות נקבעו בהתאם למהלך הנפילה. נפילתה של חוה נעשתה בעטיים של שני סוגים של יחסי אהבה אסורים. הראשון, היה הנפילה הרוחנית באמצעות אהבתה את שר המלאכים; והשני, הנפילה הגשמית, באמצעות אהבתה את אדם.

אין ספק, כי שני סוגים אלה של יחסים, היו מעשים נפולים. אך המעשה השני של האהבה מבין השניים, תאם יותר את העקרון והיה נסלח יותר מהראשון. מעשה הנפילה הראשון של חוה, נעשה ממניע של דחף יתר ליהנות ממה שטרם הגיע זמנה ליהנות ממנו, ושעיניה תפקחנה כאלוהים. (בראשית ג' 5) דחף זה, הובילה לממש יחסים מנוגדים לעקרון, של אהבה מינית עם שר המלאכים. בהשוואה, המעשה הנפול השני של חוה, נבע ממניע של געגועי לב, לחזור לחיק אלוהים, לאחר שהבינה כי מערכת יחסיה הנפולים הראשונה היתה בלתי מוסרית. דחף זה הובילה לממש יחסים עם אדם, בעלה המיועד על פי העקרון, אף שאלוהים עדיין לא התיר זאת. (ראה פרק הנפילה 2.2)

קין והבל היו שניהם פרי אהבתה הבלתי מוסרית של חוה. אלוהים הפלה ביניהם בהתבסס על שני מעשי האהבה הבלתי מוסריים של חוה, ובהתאם, הציב את קין ואת הבל בשתי עמדות מנוגדות. במילים אחרות, כיוון שקין היה הפרי הראשון של אהבתה של חוה, המסמל את המעשה הנפול הראשון שלה עם שר המלאכים, הוא נבחר לייצג את הרוע. לפיכך, היה בעמדה המתייחסת אל השטן. כיוון שהבל היה הפרי השני של אהבתה של חוה, בסמלו את המעשה הנפול השני של אהבתה עם אדם, נבחר הוא לייצג את הטוב. לפיכך, היה בעמדת התייחסות לאלוהים.

השטן מצדו, השתלט על הבריאה שאלוהים יצר על פי העקרון, ויצר עולם המנוגד לעקרון, הנראה רק חיצונית, כיקום אותו ייעד אלוהים. בעולם המקורי, על פי העקרון, נתעתד אלוהים לטפח את הבן הבכור ולתת לו את הבכורה. לפיכך, חש השטן קשר חזק יותר לבן הבכור מאשר לצעיר. כיוון שהשטן כבר טען לבעלות על היקום, הוא התחרה עם אלוהים על הבן הבכור, קין, שהיה לו ערך גבוה יותר עבורו. כיוון שלשטן היה קשר חזק לקין, בחר אלוהים להתעסק בהבל.

התנ"ך מעיד על האפליה בין שני הבנים, הראשון והשני. לדוגמא, אלוהים אמר לקין "אם תיטיב שאת ואם לא תטיב, לפתח חטאת רובץ". (בראשית ד' 7) מכאן ניתן להבין, שלקין היה בסיס להתייחס לשטן.

כאשר עמדו בני ישראל להימלט ממצרים, היכה אלוהים בבכורות מצרים, אפילו בבכורות צאנם ובקרם, (שמות יב' 29) כיוון שהמצרים, כאריסי השטן עמדו בעמדת קין. כאשר היו בני ישראל בדרכם חזרה לכנען, רק הלויים שהיו בעמדת הבן הצעיר – הבל, הורשו לשאת את ארון הברית. (במדבר א' 50-53, דברים כ"א 25)

נאמר שאלוהים אהב את הבן השני יעקב, ושנא את הבכור, עשו, עוד בהיותם ברחם אמם. (אל הרומיים ט' 11-13) הם הועמדו בעמדת קין או הבל, אך ורק על פי האבחנה של מי נועד להיוולד ראשון. כאשר בירך יעקב את שני נכדיו, אפרים ומנשה, הוא שיכל את ידיו והניח ימינו על ראש אפרים, הבן השני שבעמדת הבל, בנתנו לו את הברכה הראשונה והגדולה יותר. (בראשית מ"ח 14)

בהתאם לעקרון זה, הציב אלוהים את קין והבל בעמדה, ממנה יוכל כל אחד, לעסוק רק באדון אחד, ובהתאם, להקריב קרבנות. (בראשית ד' 3-5)

כאשר קין והבל הגישו את מנחתם, "קיבל אלוהים את הבל ומנחתו, ולקין ולמנחתו לא שעה". (בראשית ד' 4) מדוע קיבל אלוהים את מנחתו של הבל ודחה את זו של קין? אלוהים קיבל את מנחתו של הבל, משום שעמד ביחסים נכונים עמו והגיש את המנחה באופן שהיה מקובל עליו. (אל העיבריים י"א 4) בדרך זו, הצליח הבל בהנחת תשתית אמון במשפחת אדם. הוא משמש דוגמא לכך, שכל אדם נפול, יכול להגיש מנחה המקובלת על אלוהים, אם יעמוד בתנאים הנחוצים.

אלוהים לא דחה את מנחתו של קין בגלל שנאתו אליו, אלא משום שקין עמד בעמדה ממנה התייחס לשטן, דבר שנתן לשטן זכות לטעון על המנחה. אלוהים לא יכול היה לקבל את מנחת קין, אלא אם עשה תנאי כלשהו להצדקת קבלתה. דוגמתו של קין מלמדת, שכדי שאדם אשר יש לו קשר לשטן יוכל לחזור לצד אלוהים, עליו לעשות את תנאי הפיצוי הנדרש.

איזה תנאי פיצוי היה על קין לעשות? היה זה תנאי פיצוי להסרת הטבע הנפול.

1.2 תשתית המימוש

אילו מילא קין את תנאי הפיצוי להסרת הטבע הנפול, היה אלוהים מקבל בשמחה את מנחתו. תנאי המימוש היה אם כן מתמלא במשפחת אדם. כיצד היה על קין לעשות את תנאי הפיצוי להסרת הטבע הנפול?

אבות האנושות הראשונים נפלו, כשהוכשלו על ידי שר המלאכים, ממנו ירשו את הטבע הנפול. כדי להסיר טבע נפול, על האדם לעשות תנאי פיצוי בהתאם לעקרון השיקום, באמצעות פיצוי, בהלכו במסלול ההופך את התהליך, באמצעותו רכשו בני האדם בתחילה את הטבע הנפול.

שר המלאכים נפל, כיוון שלא אהב את אדם. להיפך, הוא קינא באדם, אשר קיבל את אהבת אלוהים במידה רבה יותר ממנו. זו היתה הסיבה למאפיין העיקרי הראשון של הטבע הנפול, הכישלון לראות מנקודת מבטו של אלוהים. כדי להסיר מאפיין זה של הטבע הנפול, על קין, שעמד בעמדת שר המלאכים, היה לאמץ את עמדתו של אלוהים על ידי אהבתו את הבל, שעמד בעמדתו של אדם.

שר המלאכים נפל, מכיוון שלא כיבד את אדם כמתווך של אלוהים ולא קיבל אהבה דרכו. במקום זאת, הוא ניסה לתפוס את עמדתו של אדם. זאת היתה הסיבה למאפיין העיקרי השני של הטבע הנפול - עזיבת המקום הראוי. כדי להסיר מאפיין זה של טבע נפול, על קין, שעמד בעמדת שר המלאכים, היה לקבל את אהבת אלוהים דרך הבל, אשר עמד בעמדתו של אדם, בכבדו אותו כמתווך אלוהים. באופן זה היה על קין לשמור על עמדתו הראויה.

שר המלאכים נפל, כאשר טען לבעלות על חוה ואדם, אשר היו אדוניו החוקיים. זאת היתה הסיבה למאפיין העיקרי השלישי של הטבע הנפול - היפוך השליטה. כדי להסיר מאפיין זה של הטבע הנפול, על קין שעמד בעמדת שר המלאכים, היה לציית בכניעה להבל, שעמד בעמדת אדם. בקבלו את שלטונו של הבל היה קין מתקן את סדר השליטה.

אלוהים אמר לאדם לא לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע. על אדם היה להעביר רצון זה לחוה, אשר בתורה, היה עליה להעבירו לשר המלאכים ובכך היתה מרבה טוב. תחת זאת, העביר שר המלאכים לחוה את רצונו המושחת, שמותר לאכול מן הפרי. חוה בתורה, העבירה רצון מושחת זה לאדם והובילה אותו לנפילה. זאת היתה הסיבה למאפיין העיקרי הרביעי של הטבע הנפול - הכפלת הרע. כדי לסלק מאפיין זה של הטבע הנפול, קין, שעמד בעמדת שר המלאכים, אמור היה להיות פתוח לכוונות הבל, שעמד קרוב יותר לאלוהים, וללמוד ממנו את רצון אלוהים. לפיכך, על קין היה להקים תשתית לריבוי הטוב.

יש מקרים רבים בחיי האדם, המקבילים למצב של קין והבל.

בהתבוננות בעצמנו, אנו מוצאים שנפשנו הפנימית ביותר מתענגת על חוק האלוהים, (אל הרומיים ז' 22) והיא בעמדת הבל, שעה שגופנו, המשרת את חוק החטא, (אל הרומיים ז' 25) מצוי בעמדת קין. אנו יכולים להיות טובים, רק אם גופנו מציית בהכנעה לנפשנו, המכוונת אותנו לעבר טוב. אך, לעתים קרובות מדי, גופנו מורד נגד הנחיות נפשנו, בחזרו בצורה אנלוגית, על רצח הבל בידי קין. כך גדל הרשע בתוכנו. לכן, דרך חיים דתית, דורשת מאתנו להיכנע לפקודות נפשנו הגבוהה יותר, ממש כפי שקין היה צריך להיכנע להבל וללכת אחריו.

אנו יכולים לראות זאת גם בנוהג של הגשת מנחות. כיוון שנפלנו לעולם בו אנו "עקב הלב מכל", (ירמיהו י"ז 9) כל הדברים בבריאה עומדים לגבינו בעמדת הבל. רק בהקריבנו אותם, יכולים אנו לבוא בפני אלוהים. דוגמא נוספת, היא הנטייה האוניברסאלית לחפש מנהיגים טובים וחברים הוגנים, הנובעת מרצוננו העמוק, לבוא בפני אלוהים דרך דמות הבל, הקרובה יותר לאלוהים. בהתאחדנו עמו, יכולים אנו עצמנו להתקרב לאלוהים.

האמונה הנוצרית מלמדת אותנו, להיות כנועים וצייתנים. בדרך חיים זו, נוכל לפגוש את דמות ההבל שלנו וכך להבטיח את הדרך לבוא בפני אלוהים. במערכות היחסים בכל רמות החברה – מאלו שבין יחידים לאלו שברמת המשפחות, הקהילות, החברות, האומות והעולם, אנו מוצאים שצד אחד מצוי בתפקיד של הבל והשני בתפקיד קין. כדי לשקם את החברה, בכל רמה, למצב המקורי שנחזה בעיני אלוהים, על אלו שבעמדת קין לכבד ולציית לאלו שבעמדת הבל. ישוע בא לעולמנו כדמות הבל, שכל האנושות היתה צריכה להיכנע לה וללכת אחריה. מסיבה זאת אמר: "לא יבוא איש אל האב בלתי על-ידי". (יוחנן י"ד 6)

אילו נכנע קין להבל, וכן היה ממלא את תנאי הפיצוי להסרת הטבע הנפול במשפחת אדם, אזי היו הם מבססים את תשתית המימוש. ביחד עם תשתית האמון שכבר הניחו, היתה משפחת אדם מקימה את התשתית עבור המשיח. המשיח היה בא אז אליהם ומשקם את בסיס ארבע העמדות המקורי. תחת זאת, הרג קין את הבל. ברצחו את הבל, חזר קין על חטאו של שר המלאכים. כלומר, הוא הפעיל מחדש, את אותו תהליך שאיפשר את היווצרות המאפיינים העיקריים של הטבע הנפול. לפיכך, נכשלה משפחת אדם בהנחת תשתית מימוש. כתוצאה מכך, תכניתו של אלוהים לשיקום באמצעות משפחת אדם לא הוגשמה.

1.3 התשתית עבור המשיח במשפחת אדם

התשתית עבור המשיח מוקמת ראשית על ידי שיקום באמצעות פיצוי של תשתית האמון, ולאחר מכן על ידי הקמת תשתית המימוש. בהתייחס לקורבנות הנדרשים, תשתית האמון משוקמת על ידי הגשת מנחה סמלית, ואילו תשתית המימוש מונחת על ידי עשיית מנחה ממשית מקובלת. הבה ונבחן את המשמעות ואת המטרה של המנחה הסמלית והמנחה הממשית.

שלושת הברכות הגדולות, שהינן מטרת הבריאה של אלוהים, נועדו להתגשם כאשר: אדם וחוה, לאחר הבאת אישיותם לשלמות, היו נעשים בעל ואישה. הם נועדו להוליד ילדים טובים, לטפח משפחות טובות ולשלוט בעולם הטבע. ברם, בעטיה של הנפילה, אבדו שלושת הברכות הגדולות. הדרך לשקמן מחייבת אותנו ללכת במסלול ההפוך. תחילה עלינו להקים את תשתית האמון, באמצעות הגשת מנחה סמלית, הממלאת גם תנאי פיצוי לשיקום כל הדברים, וגם תנאי פיצוי עבור השיקום הסמלי של בני האדם. לאחר מכן, עלינו להקים את תשתית המימוש, וזאת על ידי הגשת מנחה ממשית, אשר ממלאת, קודם כל, תנאי פיצוי לשיקום הילדים ולאחר מכן לשיקום ההורים. על בסיס זה יכולים אנו להקים את התשתית עבור המשיח. ניתן לשקול את המשמעות ואת המטרה של המנחה הסמלית בשתי דרכים.

ראשית, כפי שנדון לעיל, (פרק הנפילה 4.1) השטן לקח בעלות על עולם הטבע, באמצעות שליטתו בבני האדם, אדוניו החוקיים. מסיבה זאת כתוב, "הבריאה כולה תיאנח ותחיל עד-הנה". (אל הרומיים ח' 22) לפיכך, סיבה אחת להגשת המנחה הסמלית של כל הדברים, היא לאפשר לכל הדברים לעמוד כמושאים טבעיים וממשיים לאלוהים, בצורה סמלית. הדבר ממלא תנאי פיצוי לשיקום העולם הטבעי, ליחסיו המקוריים עם אלוהים.

שנית, כיוון שבני האדם נפלו לעמדה נמוכה יותר משאר הברואים, (ירמיהו יז' 9) הרי שעל מנת שיבואו בפני אלוהים, עליהם לעבור דרך כל הדברים. הדבר נובע מעקרון הבריאה, הדורש שנוכל לבוא בפני אלוהים, דרך דבר הקרוב יותר אליו. המטרה השנייה בהכנת המנחה הסמלית, הינה למלא תנאי פיצוי לשיקומם הסמלי של בני האדם.

המנחה הממשית, מצד שני, היא מנחה פנימית. על פי סדר הבריאה, בה ברא אלוהים את כל הדברים תחילה, ואת בני האדם מאוחר יותר. מנחה פנימית זאת, לשיקום בני האדם, יכולה להיעשות רק על בסיס המנחה הסמלית הראויה. לאחר שהמנחה הסמלית ממלאת תנאי פיצוי גם עבור שיקום כל הדברים וגם עבור השיקום הסמלי של בני האדם, עלינו לעשות גם את המנחה הממשית, הממלאת תנאי פיצוי, לשיקום מלא של בני האדם.

המנחה הממשית פירושה, מילוי תנאי הפיצוי להסרת הטבע הנפול. הדבר הכרחי עבור השיקום הממשי של בני האדם. המנחה הממשית מבוצעת, כאשר אדם בעמדת קין, מכבד את האדם שבעמדת הבל ומעמיד אותו מעל עצמו, כמנחה. בדרך זאת הם ממלאים את תנאי הפיצוי, להיות משוקמים כילדים טובים. באותה עת, הוא מוכר כתנאי פיצוי לשיקום הוריהם. בדרך זאת, נעשית המנחה הסמלית, ראויה לציפיותיו של אלוהים. כיצד נוכל להבין את תנאי הפיצוי עבור שיקום ההורים?

כדי להקים את התשתית עבור המשיח במשפחתו של אדם, היה על אדם לקיים את תשתית האמון, על ידי הגשתו את המנחה הסמלית. אך כפי שהוסבר לעיל, אדם לא יכול להגיש את המנחה, כיוון שאילו ניסה, היו נאבקים עליה שני אדוניו, אלוהים והשטן, מצב הנוגד את העקרון. בנוסף, יש סיבה מהיבט הרגש והלב.

אדם הנפול, היה אותו חוטא, אשר שבר את לבו של אלוהים וציער אותו בצער כה כבד, שימשך אלפי שנים. הוא לא היה ראוי להיות אהוב לבו של אלוהים, כמי שאיתו יכול אלוהים לפעול ישירות לקדם את תכניתו לשיקום. לפיכך, בחר במקומו אלוהים את בנו השני של אדם, את הבל, והביא אותו להגיש את המנחה הסמלית. הבל מילא את תנאי הפיצוי לשיקום כל הדברים, ואת השיקום הסמלי של בני האדם. אילו מילאו קין והבל את תנאי הפיצוי לשיקום הילדים, בעשותם מנחה ממשית מתקבלת וראויה, היה אביהם, אדם, חולק איתם את הניצחון הזה של הקמת תשתית המימוש. כך היתה משפחת אדם מקימה את התשתית עבור המשיח.

בטרם תוגש המנחה הסמלית, יש לבחור את הדמות המרכזית של המנחה, אשר נועדה להיות מוגשת כמנחה. אלוהים בחר בהבל, להניח את המנחה הסמלית, משתי סיבות. הראשונה, כדי שיעמיד את תשתית האמון תחת אדם; והשנייה, כדי לעשותו ראוי להיות דמות מרכזית עבור המנחה הממשית.

קין היה זה שנועד למלא את תנאי הפיצוי להסרת הטבע הנפול, אך הישגו היה מביא לכך, שכל משפחת אדם היתה ממלאת את התנאי.

כיצד יתכן הדבר? ניתן להשוות זאת למצב של אבות האנושות הראשונים, אשר יכולים היו לעזור לאלוהים להגשים את כל רצונו, אילו צייתו לדברו. ניתן להשוות זאת גם למצב של העם היהודי בימיו של ישוע, אשר יכול היה לסייע לישוע, להגשים את רצונו להביא ישועה שלמה לאנושות, אילו האמינו בו. אם קין היה נכנע להבל וממלא את תנאי הפיצוי להסרת הטבע הנפול, היו נחשבים שני הילדים כאילו מילאו את תנאי הפיצוי יחד.

קין והבל היו צאצאיו של אדם, התגלמות הטוב והרע כאחד. אילו היו משחררים עצמם מכבליו של השטן, על ידי מילוי תנאי פיצוי להסרת הטבע הנפול, אזי גם אדם, אביהם, יכול היה להיות מופרד מהשטן ולעמוד על גבי תשתית המימוש. כך היתה התשתית עבור המשיח, מוקמת על ידי המשפחה ביחד. בקיצור, אילו הצליחו קין והבל בעשיית המנחות, הסמלית והממשית, היה מתמלא אז תנאי הפיצוי לשיקום ההורים.

כאשר הבל הגיש את מנחתו באופן שהתקבל על-ידי אלוהים, הוא מילא את תנאי הפיצוי לשיקום תשתית האמון של אדם, והבטיח את עמדתו היציבה כדמות מרכזית, עבור המנחה הסמלית. ברם, כאשר קין רצח את הבל, חזרה ונגרמה הנפילה, בה שר המלאכים רצח את חוה רוחנית. אין צורך לומר, שהם לא מילאו את תנאי הפיצוי להסרת הטבע הנפול ונכשלו בהגשת המנחה הסמלית. לפיכך, תשתית המימוש לא הועמדה, וגם לא התשתית עבור המשיח. תכניתו של אלוהים לשיקום במשפחת אדם, הגיעה אפוא, למבוי סתום.

1.4 כמה לקחים ממשפחת אדם

כישלון תכניתו של אלוהים לשיקום, במשפחת אדם, מלמד אותנו משהו על קביעת הגורל המותנית, של הגשמת רצונו, ועל כיבודו המוחלט את חלק אחריות האדם. מאז הבריאה, קבע אלוהים מראש, שרצונו יתמלא, בהתבסס על ההגשמה המשולבת של חלק אחריות אלוהים וחלק אחריות האדם. אלוהים לא יכול היה להדריך את קין והבל, כיצד להגיש כראוי את מנחתם, כיוון שהיה זה חלק אחריותם, להבין שקין יקריב את קרבנו בסיועו של הבל.

שנית, גם לאחר שקין הרג את הבל, החל אלוהים בחלק חדש של תכניתו, בטפחו את שת תחת הבל. הדבר מראה לנו, כי אלוהים קבע מראש, באופן מוחלט, שרצונו יתמלא יום אחד, אף על פי שקביעת גורלו ביחס לאדם מסוים הינה מותנית. אלוהים קבע מראש, את הצלחתו של הבל, כדמות מרכזית של המנחה הממשית, בתנאי, שימלא את חלק אחריותו. לפיכך, כאשר הבל לא הצליח להשלים את אחריותו, בחר אלוהים בשת תחתיו, והמשיך באמצעותו להגשים את רצונו, שלבטח נועד להתמלא.

שלישית, באמצעות המנחות של קין והבל, מלמד אותנו אלוהים, שבני אדם נפולים חייבים לתור אחר דמות מסוג הבל, באופן תדיר. בכבדנו אותו, בצייתנו לו ובהלכנו אחריו, נוכל להגשים את רצון אלוהים, אפילו מבלי להבין כל אספקט בו.

תכנית השיקום אותה ביקש אלוהים להגשים, באמצעות משפחת אדם, חזרה על עצמה שוב ושוב, בשל חוסר אמונתם של בני האדם. כתוצאה מכך, נשאר מסלול זה, מסלול פיצוי שעלינו לעבור בו בעצמנו. תכניתו של אלוהים לשיקום במשפחת אדם, מספקת לנו, לפיכך, לקחים חשובים מאוד לדרך אמונתנו שלנו.