לימוד העיקרון ויישומו
הסימניות שלי

עדיין אין לך סימניות.

חלק 4: המקבילות בין ימי ישוע וימינו אלה

תקופת הביאה השנייה, מקבילה לזמנו של ישוע. מה שקורה בנצרות היום, דומה למה שהתרחש ביהדות בזמנו של ישוע. הבה ונבחן כמה מן המקבילות הללו.

הנצרות של היום, כמו היהדות בימיו של ישוע, דבקה באופן נוקשה מדי בסמכות הממסדית ובטקסים, שעה שמבחינה פנימית, היא מושחתת. בימיו של ישוע הפכו כוהנים וסופרים רבים, משועבדים לטקסיות ולדבקות נוקשה בחוק, שעה שחייהם הרוחניים היו מושחתים. לפיכך, הלכו יהודים בעלי אמונה כנה אחרי ישוע, אשר הואשם ככופר, וזאת במטרה להרוות את צימאונם הרוחני. בדומה לכך, בנצרות של ימינו, שבויים מנהיגי כמורה וכהני דת רבים בסמכויותיהם ושקועים בטקסים, שעה שרוחם נעשית עמומה יותר מיום ליום. לפיכך, נוצרים אדוקים נודדים בהרים ובמישורים כדי לחפש את דרך אמת. הם מחפשים מנהיגים חדשים, שיוכלו להדריך אותם מחוץ לשממה הרוחנית ולהראות להם את הדרך אל האור הפנימי.

מנהיגים נוצריים היום, כמו המנהיגים היהודיים בביאה השנייה, יהיו קרוב לוודאי, הראשונים לרדוף את המשיח בביאה השנייה. ישוע בא לייסד עידן חדש, אשר יממש את דברי עידן התורה, שנאמרו על ידי הנביאים. הוא לא הגביל את עצמו לחזור על דברי עידן התורה, אלא נתן דברי אמת חדשים, המתאימים לעידן החדש. הכוהנים היהודים והסופרים, ביקרו את דבריו של ישוע ואת מעשיו, בהתבסס על ההבנה הצרה שלהם את דברי התורה. שיפוטם המוטעה, הוא שהביאם למסור את ישוע אל הצלב.

בדומה לכך, מטרת המשיח בביאה השנייה, היא לבנות שמים חדשים וארץ חדשה, (חזון יוחנן כ"א 1-4) על בסיס הישועה הרוחנית, אשר אותה הניחה הנצרות בעידן הברית החדשה. לכשישוב, הוא לא רק יחזור על דברי הברית הישנה, אשר ניתנו לפני אלפיים שנה, אלא לבטח יוסיף מילים חדשות של אמת, הנחוצות לייסוד שמים חדשים וארץ חדשה. מכל מקום, נוצרים אלה של ימינו, אשר מוחם מקובע באופן צר בדברי הברית החדשה, יבקרו את דבריו ואת מעשיו של המשיח בחזרתו, בהתבסס על ההבנה צרת האופקים שלהם את הכתובים. לפיכך, ניתן לצפות שהם יקראו לאדון כופר וירדפו אותו. זו הסיבה, בגללה ניבא ישוע, שבזמן ביאתו השנייה, יסבול תחילה המשיח דברים רבים ויידחה על ידי דורו. (לוקס י"ז 25)

כאשר יקבלו אנשים התגלויות על ביאתו השנייה של המשיח, או ישמעו את דבריו, הם יגיבו בדרכים דומות לאלה שהגיבו היהודים בימיו של ישוע. אלוהים לא גילה את החדשות בדבר לידתו של ישוע לכוהנים ולסופרים, אלא לאסטרולוגים נוכרים ולרועים טהורי לב. הדבר דומה למקרה של האב, אשר, בשל בורותם של בניו שלו, צריך לבטוח בבנו החורג. בדומה לכך, גם אלוהים עשוי לגלות את החדשות בדבר חזרתו של המשיח, קודם לפשוטי העם, לקבוצות רוחניות שוליות ולכנסיות, שהזרם המרכזי מתייחס אליהן בריחוק, או לכאלה שאינם מאמינים אך הם מצפוניים. רק מאוחר יותר יגיעו החדשות לכוהני הדת הנוצריים מן הזרם המרכזי, אשר באופן חסר מחשבה, נצמדים לדרכי אמונתם הקונבנציונאלית. בימיו של ישוע, אלה אשר קיבלו בכנות את הבשורה, לא היו מנהיגי היהדות אלא אנשים פשוטים וגויים. בדומה לכך, גם בעת חזרתו של המשיח, יקבלו נוצרים פשוטים וכאלה שאינם נוצרים, את דברי האדון לפני המנהיגות הנוצרית, שאנשיה, הרואים בעצמם את נבחרי אלוהים. זו משמעות משלו של ישוע על משתה הנישואין, כאשר האורחים המוזמנים ממנהיגי הקהילה, דחו את הזמנת המלך: אז אמר אל-עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה: לכן לכו-נא לראשי הדרכים וכל-איש אשר תמצאו קראו אל-החתנה: ויצאו העבדים ההם אל-הדרכים ויאספו את-כל אשר מצאו גם-רעים גם-טובים וימלא בית-החתנה מסבים. (מתי כ"ב 8-10)

גם בימיו של ישוע וגם בזמן הביאה השנייה, מאמינים אדוקים רבים, אשר החלו במסלול האמונה, בתקווה להיכנס לגן עדן, עלולים למצוא את עצמם למעשה בגיהינום. בימיו של ישוע, מכיוון שהיתה זו אחריותם של הכוהנים והסופרים להדריך את העם הנבחר של אלוהים, הם היו אלה שצריכים להכיר ראשונים בבואו של המשיח, והם אלה שהיו צריכים להוביל את היהודים אליו. כדי לסייע להם למלא את משימתם, לקח ישוע יוזמה: הוא ביקר בבית-המקדש ולימד אותם את הבשורה לפני שלימד מישהו אחר. (לוקס ב' 42-47) כאשר הם לא קיבלו אותו, לא היתה לישוע כל ברירה, והוא נאלץ לחפש תלמידים בחופי הכנרת. שם, בקרב הדייגים, הוא מצא את תלמידיו. הוא נאלץ ללמד את שולי החברה ולהתרועע עם חוטאים, מוכסים וזונות. בסופו של דבר, רדפו אותו הכוהנים והסופרים, עד לתקופה שבה היה עליו לקבל את גורל הצלב. הם ביצעו רצח זה, בהאמינם שהם עושים את המעשה הנכון. הם האמינו שהם מחסלים כופר מסוכן ומחלל הקודש. הם המשיכו למלא את משימותיהם הדתיות השגרתיות למשך כל שארית ימי חייהם, לצטט את כתבי הקודש, לעשר מעשרות ולהקריב קורבנות, והכל, מתוך ביטחון שפניהם לכיוון גן עדן. במקום זאת, לאחר שעברו לעולם הרוח, הם מצאו את עצמם, באופן בלתי צפוי, דווקא בגיהינום. באופן אירוני, המסלול שבו צעדו מתוך כוונה להגיע גן עדן, הוביל אותם דווקא לסטות מן הדרך הנכונה.

בהכירנו בכך, שאירועים דומים עלולים לקרות באחרית הימים, צריך כל אחד מאתנו, לבחון את עצמו ברצינות. נוצרים רבים, חיים היום בנתיב, אשר לפי אמונתם, יוביל אותם לשמים. אם הם יוסיפו לצעוד בכיוון מוטעה, יוביל אותם מסלולם לגיהינום. מסיבה זאת אמר ישוע, שהוא ינזוף במאמינים מסורים באחרית הימים, אפילו באלה שאמונתם כה חזקה, עד שהם יכולים להוציא שדים ולעשות ניסים בשמו, "לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי און". (מתי ז' 23)

למען האמת, אף אחד לא עומד במצב בלתי יציב, יותר מאשר מאמינים אלו, החיים בתקופת מעבר זאת בהיסטוריה, כפי שקיימת כיום. כל כמה שלא תהיה האמונה שאנו מפגינים בחיינו עזה, אם נהיה כמו מנהיגי היהדות בזמנו של ישוע, וננקוט בצעד שגוי, של הפניית עורף למשיח החוזר, יהיו כל מאמצינו לשווא. על אנשים כאלה אמר דניאל: "רבים יטהרו עצמם, וילבינו עצמם, אך הרע יעשה רע ואיש מהרע לא יבין, אך הנבונים יבינו". (דניאל י"ב 10)