חלק 2: תקופת השופטים ותקופת מנהיגי הכנסיות האזוריים
ביורשו את משימתו של משה, הוביל יהושע את בני ישראל אל תוך ארץ כנען. במשך ארבע מאות השנים הבאות, חמישה-עשר שופטים משלו בשבטי ישראל: שלושה-עשר שופטים, מעתניאל עד שמשון, מתועדים בספר שופטים; וכן עלי ושמואל. השופטים מילאו את האחריות של נביא, שופט ומלך, אשר הפכו לתפקידים נפרדים מאוחר יותר. באותה עת, היתה ישראל חברה פיאודלית, ללא סמכות פוליטית מרכזית. בעידן הברית החדשה הועמדה תקופת מנהיגי הכנסיות האזוריים, כדי לשקם את תקופת השופטים, באמצעות תנאי פיצוי מקבילים. באותה עת, מנהיגי הכנסייה האזוריים - פטריארכים, בישופים וראשי מנזרים, הנהיגו את החברה הנוצרית. כמו השופטים בעידן התנ"ך, היו גם להם חובות דומים לאלה של נביא, כהן ומלך. כמו בזמן השופטים, גם החברה הנוצרית בתקופה זאת, היתה חברה פיאודלית, תחת סמכויות מקומיות אלו.
בעידן שקדם לישוע, כאשר פעל אלוהים עם ישראל הראשונה, להקים תשתית ברמת לאום עבור המשיח, גם רוחנית וגם גשמית, נטו הפוליטיקה, הכלכלה והדת, להיות בעלות מיקוד לאומי. מצד שני, בעידן שלאחר ישוע, בנו הנוצרים מלכות רוחנית תחת הנהגת ישוע, שעמד על גבי התשתית הרוחנית עבור המשיח. נאמנותם, חורגת אל מעבר לגבולות לאומיים, כיוון ששירתו את ישוע שקם לתחייה, כמלך המלכים.
לפיכך, המלכות הלאומית של ישוע לא הוגבלה לאומה כלשהי, אלא התפתחה לפינות מרוחקות של הגלובוס.
תקופת השופטים החלה לאחר שבני ישראל שוחררו מעול עבדות מצרים, והדור הצעיר התאחד תחת הנהגתם של יהושע וכלב, להיכנס לארץ כנען. הם חילקו את אדמותיהם בין המשפחות ושבטיהן. בהתיישבם בכפרים מאוחדים סביב השופטים, התלכדו כעם הנבחר והקימו חברה פיאודלית פשוטה. כך, גם תקופת מנהיגי הכנסיות האזוריים, בעידן הנצרות, החלה לאחר שיחרור הנצרות מעול רדיפות האימפריה הרומית, העולם השטני. הנוצרים הפיצו את הבשורה הנוצרית לעמים הגרמנים, שרבים מהם היגרו למערב אירופה במאה הרביעית, כדי להימלט מפלישת ההונים. בארצם החדשה, במערב אירופה, טיפח אלוהים את השבטים הגרמניים כעם הנבחר החדש, והעמיד צורה קדומה של חברה פיאודלית, שלימים, בגרה להיות הפיאודליזם של ימי הביניים.
כפי שדנו קודם לכן, כאשר יצאו בני ישראל בדרכם לכנען, הם בנו תחילה את המשכן כסמל למשיח, וכמושא לתנאי הקובע, מי יעמוד כדמות הבל, עבור תשתית המימוש. (ראה פרק משה וישוע 2.2.2.3) בעידן השופטים, היה על בני ישראל לעבוד את המשכן ולציית להוראות השופטים הנאמרות. ברם, במקום להכחיד את שבעת עמי כנען, חיו בני ישראל בקרבם והושפעו ממנהגיהם. הם אפילו חיקו את עבודת האלילים, ובכך יצרו בלבול גדול באמונתם. כך, גם בתקופה של מנהיגי הכנסיות האזוריות, היה על הנוצרים לעבוד את הכנסייה, שהיתה צלם המשיח, וללכת אחר הנחיות הבישופים ומנהיגי המנזרים. הכנסייה היתה המושא עבור התנאי, להחליט למי תהיה עמדת הבל. אולם הם הושפעו מהדתות ומהתרבות של השבטים הגרמניים הפגאניים, אשר הביאו לבלבול גדול באמונה הנוצרית.
- חלק 1: תקופת העבדות במצרים ותקופת הרדיפות תחת שלטון רומי
- חלק 2: תקופת השופטים ותקופת מנהיגי הכנסיות האזוריים
- חלק 3: תקופת המלכות המאוחדת ותקופת האימפריה הנוצרית
- חלק 4: תקופת הממלכה המפוצלת, צפון ודרום ותקופת הממלכה המפוצלת, מזרח ומערב
- חלק 5: תקופת גלות ישראל וחזרתה ותקופת גלות האפיפיורים וחזרתם
- חלק 6: תקופת ההכנה לביאת המשיח ותקופת ההכנה לביאתו השנייה של המשיח
- חלק 7: תכניתו של אלוהים לשיקום והתפתחות ההיסטוריה