המקבילות בין שתי התקופות בתכניתו של אלוהים לשיקום
כיוון שהמטרה הסופית בתכניתו של אלוהים, היתה הנחת התשתית למשיח, הרי שאם היא מתארכת, חייבת לחזור על עצמה, תכניתו של אלוהים לתשתית זאת. אנו יודעים, שכדי להקים את התשתית לבוא המשיח, חייבת הדמות המרכזית להעניק מנחה סמלית, המקובלת על אלוהים, המעמידה מושא עבור התנאי, ועוברת דרך פרק זמן נדרש. בנוסף, עליה להניח תשתית מימוש, בהעניקה מנחה ממשית ובמלאה את תנאי הפיצוי לסילוק הטבע הנפול. במהלך תכניתו של אלוהים, החזרה על תקופות בתכניתו של אלוהים לשיקום התשתית עבור המשיח, משמעה היה למעשה, חזרה על תכניתו של אלוהים לשיקום באמצעות פיצוי של המנחה הסמלית ושל המנחה הממשית. התיעוד ההיסטורי מבהיר את המקבילות בין התקופות בתכניתו של אלוהים. המקבילות נוצרו בשל חזרה על תכניתו של אלוהים לשיקום תנאי הפיצוי עבור התשתית למשיח. עידן הארכת תכניתו של אלוהים לשיקום, נועד לשקם את תכניתו של אלוהים לשיקום, באמצעות תנאי פיצוי מקבילים מהסוג הממשי. הבה נבחן את המאפיינים, הניתנים להשוואה, של כל תקופה בתכניתו של אלוהים, מנקודת מבט זו.
מכל מקום, עלינו לזהות תחילה, לאילו קבוצות אנושיות היתה אחריות מרכזית עבור תכניתו של אלוהים, ומהם המקורות ההיסטוריים היכולים להאיר על ההיסטוריה שלהם.
ההיסטוריה האנושית מורכבת מההיסטוריות של בני אדם רבים מספור. למרות זאת, אלוהים בחר באופן מיוחד, אנשים מסוימים, ללכת במסלול הדגם של השיקום להנחת התשתית עבור המשיח. אלוהים מניחם במרכז תכניתו, ומנחה אותם באמצעות עקרונותיו. בתמורה, ההיסטוריה שלהם מכוונת את מסלול ההיסטוריה האנושית בכלל. אומה או אנשים, שניתנה להם משימה כזאת, נקראים העם הנבחר של אלוהים.
העם הנבחר הראשון של אלוהים היו צאצאי אברהם, יצחק ויעקב, שהקימו את התשתית עבור המשיח ברמת המשפחה. לפיכך, האומה המרכזית, האחראית על תכניתו של אלוהים בעידן תכניתו של אלוהים לשיקום, היתה ישראל. עידן התנ"ך, המתעד את ההיסטוריה של ישראל, מספק את חומר המקור, באמצעותו נלמדת תכניתו של אלוהים בתקופה זאת.
ברם, מאז דחייתם את ישוע, איבד העם היהודי את כישוריו, להיות האחראי המרכזי לתכניתו של אלוהים. בראותו זאת, סיפר ישוע את משל הגפן ואמר: על-כן אני אמר לכם כי-תקח מכם מלכות האלהים ותסב לגוי אשר יעשה את-פריה. (מתי כ"א 43) השליח פאולוס אמר בצער על אנשיו, העם היהודי: לא-כל אשר מישראל ישראל המה, ולא מפני שהם זרע אברהם כלם בנים כי ביצחק יקרא לך זרע, כלומר לא בני-הבשר המה בני האלהים כי אם-בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע. (אל הרומיים ט' 6-8)
ואכן, העם שנעשה אחראי מרכזי לתכניתו של אלוהים, בעידן הארכת תכניתו של אלוהים לשיקום, לא היו היהודים אלא הנוצרים. הם נטלו את המשימה, להשלים את תכניתו של אלוהים לשיקום, שלא נתמלאה. בהתאם לכך, ההיסטוריה של הנצרות מספקת את חומר המקור, להבנת ההיסטוריה בתכניתו של אלוהים בעידן זה. במובן זה, צאצאי אברהם בעידן התנ"ך, ניתנים להיחשב כישראל הראשונה, בעוד שלנוצרים בברית החדשה, ניתן לקרוא ישראל השנייה. (אל טיטוס ב' 14; פטרוס ב' 9-10)
כאשר אנו משווים בין התנ"ך לברית החדשה, הרי שהחומש (בראשית עד דברים), שנים-עשר ספרי היסטוריה (יהושע עד אסתר); חמשת ספרי השירה והחוכמה (איוב עד שיר השירים); ושבעה-עשר ספרי הנבואה (ישעיהו עד מלאכי) שבתנ"ך מקבילים לספרי הבשורה הנוצרית, מעשי השליחים, אגרות השליחים וחזון יוחנן, בהתאמה. אולם, בעוד שספרי ההיסטוריה בתנ"ך מתעדים את תקופת ההיסטוריה בת אלפיים השנה של עם ישראל, ספר מעשי השליחים מתעד רק את ההיסטוריה של הנוצרים הראשונים, בדור שלאחר מות ישוע. על מנת למצוא תיעוד היסטורי, המתייחס לפעולת השיקום של אלוהים בעידן הברית החדשה, בהיקף הניתן להשוואה לזה הנמצא בעידן התנ"ך, עלינו להסתייע, בנוסף על התיעוד בברית החדשה, בכל ההיסטוריה של הנצרות, מזמן ישוע ועד ימינו.
על גבי בסיס זה, נוכל להשוות בין ההיסטוריות של ישראל הראשונה והשנייה, והשפעתן על אופי כל תקופה, בשני העידנים בתכניתו של אלוהים. בהכירנו את התוואי של תקופות מקבילות, נוכל להבין ביתר בהירות, כי ההיסטוריה עוצבה על ידי תכניתו של אלוהים חיים, באופן שיטתי וחוקי.
- חלק 1: תקופת העבדות במצרים ותקופת הרדיפות תחת שלטון רומי
- חלק 2: תקופת השופטים ותקופת מנהיגי הכנסיות האזוריים
- חלק 3: תקופת המלכות המאוחדת ותקופת האימפריה הנוצרית
- חלק 4: תקופת הממלכה המפוצלת, צפון ודרום ותקופת הממלכה המפוצלת, מזרח ומערב
- חלק 5: תקופת גלות ישראל וחזרתה ותקופת גלות האפיפיורים וחזרתם
- חלק 6: תקופת ההכנה לביאת המשיח ותקופת ההכנה לביאתו השנייה של המשיח
- חלק 7: תכניתו של אלוהים לשיקום והתפתחות ההיסטוריה
- 7.1 התפתחות ההיסטוריה בעידן תכניתו של אלוהים לשיקום
- 7.2 התפתחות ההיסטוריה בעידן הארכת תכניתו של אלוהים לשיקום
- 7.2.1 תכניתו של אלוהים לשיקום וההיסטוריה במערב
- 7.2.2 היחסים ההדדיים בין ההיסטוריה של הדת, ההיסטוריה של הכלכלה וההיסטוריה של הפוליטיקה
- 7.2.3 החברה החמולתית
- 7.2.4 החברה הפיאודלית
- 7.2.5 חברה מונרכית ואימפריאליזם
- 7.2.6 דמוקרטיה וסוציאליזם
- 7.2.7 הרעיונות של תלות גומלין, שגשוג הדדי ורעיונות משותפים באופן אוניברסלי למול הקומוניזם