לימוד העיקרון ויישומו
הסימניות שלי

עדיין אין לך סימניות.

חלק 1: עיקרון השיקום באמצעות פיצוי

1.1 שיקום באמצעות פיצוי

בטרם נדון בעיקרון השיקום, באמצעות פיצוי, עלינו להבין תחילה, באיזו עמדה ביחס לאלוהים ולשטן, הועמדו בני האדם בעטיה של הנפילה.

אילו אבות האנושות הראשונים, לא היו נופלים, אלא היו מגיעים לשלמות והופכים ללב אחד עם אלוהים, אזי היו הם חיים מתוך קשר עם אלוהים בלבד. אולם בשל נפילתם, הם חברו לקשר דם עם השטן, דבר שאילץ אותם להתייחס גם אליו. מיד לאחר הנפילה, כאשר אדם וחוה כבר נשאו את החטא הקדמון, אך עדיין לא ביצעו כל פעולה המשכית של טוב או רע, הם מצאו עצמם בעמדת ביניים - עמדה שבין אלוהים והשטן, בה הם התייחסו לשניהם. כתוצאה מכך, כל צאצאיהם נמצאים גם הם בעמדת ביניים. קחו לדוגמא אדם בעולם הנפול, שאיננו מאמין בישוע, אך מנהל אורח חיים מצפוני. כל עוד ינהל אורח חיים כצדיק, לא יוכל השטן למושכו לגיהינום. מצד שני, כל עוד אין הוא מאמין בישוע, גם אלוהים איננו יכול להביאו לגן עדן. הוא נשאר בעמדת הביניים. נפשו תשכון לבסוף באיזור ביניים בעולם הרוח, מקום שאיננו גיהינום ואינו גן עדן.

כיצד מפריד אלוהים את השטן מבני האדם הנפולים, העומדים בעמדת הביניים?

השטן מתייחס אליהם באמצעות השושלת, על בסיס הקשרים שלו איתם. לכן, עד שלא ימלאו האנשים תנאי, באמצעותו יוכל אלוהים לטעון לבעלות עליהם, לא תהיה דרך בה יוכל אלוהים לשקמם לצד שמים. מצד שני, השטן מכיר בכך שאלוהים הוא בורא בני האדם. השטן איננו יכול לטעון לבעלות על אדם נפול כלשהו ולהעבירו לצידו, אלא אם כן מוצא הוא תנאי כלשהו, המאפשר לו לתקוף אותו. לפיכך, אדם נפול ילך לצד אלוהים, אם ימלא תנאים טובים; או ילך לצד השטן, אם ימלא תנאים רעים.

לדוגמא: כאשר משפחת אדם היתה בעמדת ביניים, הורה אלוהים לילדיהם, קין והבל, להקריב קורבנות, כדי שיוכלו להיות בעמדה בה יוכל אלוהים להפעיל את תוכניתו דרכם. ברם, משהרג קין את הבל, נוצר תחת זאת תנאי שאפשר לשטן לטעון לבעלות עליהם.

אלוהים שלח את ישוע לבני האדם הנפולים, כדי שיעמדו בצד אלוהים, באמצעות התנאי של אמונה בו. למרבית הצער, עם בואו, דחוהו רבים ונשארו בצד שטן. מסיבה זאת, ישוע הוא גם המושיע וגם אדון המשפט.

מהי אם כן המשמעות של שיקום באמצעות פיצוי? כאשר מישהו מאבד את עמדתו או את מצבו המקוריים, עליו לעשות תנאי לשקם זאת. עשיית תנאי כזה לכפרה, נקרא פיצוי. לדוגמא, כדי לשקם שם טוב, עמדה או בריאות, על האדם לעשות את המאמץ ההכרחי, או לשאת את המחיר המגיע. נניח, ששני אנשים שאהבו זה את זה, מסתכסכים. עליהם לעשות תנאי כלשהו של פיוס, בטרם תוכל להתחדש האהבה, ממנה נהנו בעבר.

כך גם הכרחי עבור בני האדם, שנפלו מחסד אלוהים למצב מושחת, למלא תנאים מסוימים, בטרם יוכלו להשתקם לעמדתם האמיתית. אנו קוראים לתהליך זה, של שיקום העמדה והמצב המקוריים, באמצעות עשיית תנאים, שיקום באמצעות פיצוי, ואנו קוראים לתנאים הנעשים, תנאי פיצוי. אלוהים פועל לשיקום בני האדם למצבם הבלתי נפול, האמיתי, בכך שהוא מביא אותם למלא תנאי פיצוי. פעולה זאת נקראת תכניתו של אלוהים לשיקום באמצעות פיצוי.

כיצד מושווים תנאי הפיצוי לערך הדבר שאבד? ניתן להשיב על כך באמצעות תיאור שלושה סוגים של תנאי פיצוי.

הראשון - למלא תנאי של פיצוי שווה. במקרה זה, מּושג השיקום על ידי עשיית תנאי פיצוי במחיר השווה לערך המחיר שאבד, כאשר עזב האדם את מצבו או את עמדתו המקוריים. פעילות של כפרה או פיצוי, הם תנאי פיצוי מסוג זה. הפסוק "נפש תחת נפש, עין תחת עין, שן תחת שן", (שמות כ"א 23-24) מתייחס לסוג זה של פיצוי.

השני - למלא תנאי של פיצוי פחּות. במקרה זה, השיקום מושג על ידי עשיית תנאי פיצוי, במחיר נמוך מערך הדבר שאבד. לדוגמא, כאשר למישהו יש חוב ענק, אם בעל החוב מגלה רצון טוב בוותרו על חלק מחוב זה, יוכל החייב לשלם חזרה פחות מן הסכום הכולל, ועדיין לפדות את כלל החוב.

דוגמא בולטת לכך, היא הכפרה באמצעות הצלב. על ידי האמונה בישוע, שהיא מילוי תנאי קטן של פיצוי, אנו מקבלים את החסד הגדול בהרבה, של הישועה, חסד המאפשר לנו להשתתף עם ישוע באותה תחייה. על ידי עשיית תנאי פיצוי של ההטבלה, אנו יכולים להיוולד מחדש, רוחנית, באמצעות ישוע ורוח הקודש. יתרה מכן, על ידי אכילת לחם ושתיית יין בעת סעודת הקודש, אנו מקבלים את החסד היקר, של נטילת חלק בגופו ובדמו של ישוע. כל אלה דוגמאות של תנאי פיצוי פחּות.

השלישי – למלא תנאי פיצוי גדולים יותר. כאשר מישהו נכשל למלא תנאי פיצוי קטנים, כדי לחזור למצב המקורי, עליו למלא תנאי פיצוי אחר. הפעם, במחיר כבד מזה של הפיצוי המקורי. לדוגמא, כאשר אברהם שגה בהקרבת היונה, האייל והעגלה, היה עליו למלא תנאי פיצוי כבד יותר, כדי לכפר על כשלונו. לכן ביקש ממנו אלוהים, להקריב את בנו יחידו יצחק לעולה. בימי משה, כאשר בני ישראל כשלו מלהאמין להבטחת אלוהים, במהלך ארבעים ימי הריגול בארץ כנען, היה עליהם למלא תנאי פיצוי כבר יותר, כנוודים במדבר ארבעים שנה. החישוב הוא: שנה עבור כל יום של כשלון במשימת הריגול שלהם. (במדבר י"ד 34)

מדוע, כאשר מעמידים תנאי בפעם השנייה, נחוץ תנאי פיצוי כבד יותר? בכל פעם שדמות מרכזית בתכניתו של אלוהים, עושה נסיון שני למלא תנאי פיצוי, עליה למלא לא רק את תנאיה שלה, אשר לא מולאו, אלא בנוסף לכך, עליה לכפר גם על כשלון קודמיה.

עתה, הבה ונלמד את הדרך למילוי תנאי פיצוי. כל אדם, הרוצה להשתקם למצב או לעמדה המקורית, ממנה נפל, חייב למלא תנאי פיצוי על ידי היפוך מסלול שגיאתו. לדוגמא, מכיוון שהעם הנבחר גינה את ישוע ושלחו אל הצלב, כדי להיוושע ולהשתקם לעמדה המקורית של נבחרי אלוהים, על העם ללכת בכיוון ההפוך: כלומר, לאהוב את ישוע, ולשאת עבורו ברצון את הצלב. (לוקס י"ד 27) לכן הפכה הנצרות לדת של מוות על קידוש השם.

יתרה מכך, בני האדם גרמו צער כבד לאלוהים בכך שהפרו את רצונו ונפלו. על מנת לשקם זאת באמצעות פיצוי, עלינו לבקש אחר טבענו המקורי הטהור, ולנחם את לב אלוהים, בכך שנחיה מתוך ציות לרצונו.

בדומה לכך, כיוון שאדם הראשון נטש את אלוהים, נפלו צאצאיו לחיקו של השטן. לפיכך, כדי שישוע, כאדם השני, יגאל אנשים מתוך חיקו של השטן ויחזירם לאלוהים, היה עליו לעבוד ולכבד את אלוהים, אפילו כאשר ננטש על ידו. זו הסיבה המורכבת, העומדת מאחורי נטישתו של אלוהים את ישוע על הצלב. (מתי כ"ז 46)

לבסוף, חוקי המדינה מטילים עונש על פושעים, כדי להעמיד תנאי פיצוי הכרחיים, לשמירת הסדר החברתי.

מי יכול להעמיד תנאי פיצוי? קודם למדנו, שבני האדם היו אמורים להגיע לשלמות, על ידי מילוי אחריותם. אז היתה להם הסמכות לשלוט אפילו במלאכים. אך בני האדם הראשונים כשלו במילוי אחריותם, ונפלו למצב בו נשלטו על ידי השטן. כדי להימלט משליטת השטן ולהשתקם למצב בו נשלוט בו אנו, עלינו למלא את תנאי הפיצוי ההכרחיים כחלק אחריותנו.

1.2 התשתית למשיח

המשיח בא כהורה האמיתי של האנושות, כיוון שרק הוא יכול לסלק את החטא הקדמון, בהעניקו לידה מחדש, לאנושות שנולדה להורים נפולים. (ראה פרק כריסטולוגיה 4.1.1) כדי שבני אדם נפולים ישוקמו למצבם המקורי, עליהם לקבל את המשיח. מכל מקום, טרם נוכל לקבל את המשיח, עלינו להקים תחילה את התשתית למשיח.

אילו תנאי פיצוי נחוצים כדי להקים את התשתית למשיח? כדי להשיב על כך, עלינו להבין תחילה, כיצד אמור היה אדם להגשים את מטרת הבריאה, וכיצד הוא נכשל בה. זאת, מכיוון שתנאי פיצוי, נעשים בכיוון ההפוך למסלול הסטייה מהמסלול המקורי.

כדי שאדם (הראשון) יוכל להגשים את מטרת הבריאה, היה עליו למלא שני תנאים. ראשית היה על אדם להקים את תשתית האמון. האדם שנועד למלא תשתית זאת, היה אדם עצמו. התנאי להקמת תשתית זאת, היה לשמור באופן מחמיר על צו אלוהים, לא לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע. במלאו תנאי זה, צריך היה אדם לעבור דרך כמה שלבי גדילה. זה היה פרק הזמן שהוקצב לו למילוי חלק אחריותו. תקופה זאת מייצגת מספרים בעלי משמעות, בתכניתו של אלוהים. מכאן, שניתן לראות את תקופת הגדילה, כתקופה של הגשמת מספרים מסוימים.

התנאי השני שהיה על אדם למלא כדי להגשים את מטרת הבריאה, היה לבנות את תשתית המימוש. לאחר שאדם היה מבסס תשתית אמון בלתי מעורערת, היה עליו להתאחד עם אלוהים, ובכך ליצור את תשתית המימוש. פירושו של דבר, שהיה עליו להיות להתגלמות המושלמת של דבר אלוהים, (יוחנן א' 14) עם אישיות מושלמת, במלאו את ברכתו הראשונה של אלוהים. באופן זה, אלמלא נפל, היה אדם משלים את מטרת הבריאה. כדי שאדם נפול יוכל להקים את התשתית למשיח, עליו לעבור מסלול דומה: תחילה עליו להקים את תשתית האמון, לאחר מכן את תשתית המימוש.

1.2.1 תשתית האמון

כיוון שאדם לא ציית לדבר אלוהים ונפל, הוא לא יכול היה להקים את תשתית האמון. כך, הוא לא יכול היה להיות התגלמות דבר האלוהים, וגם לא להשלים את מטרת הבריאה. כדי לשקם את התשתית שעל גביה יוכלו לרשת את מטרת הבריאה, על בני האדם הנפולים לשקם תחילה את תשתית האמון, אותה כשלו אבות האנושות הראשונים למלא. יש שלושה היבטים לתנאי הפיצוי, הנדרשים לשיקום תשתית האמון.

ראשית – יש צורך בקיומה של דמות מרכזית. מאז שאדם כשל למלא את תשתית האמון, חיפש אלוהים אחר דמות מרכזית, שתוכל לשקם את תשתית האמון האבודה. לצורך זה, הביא אלוהים את קין והבל להקריב קורבנות. באופן זה, קרא אלוהים לנח, אברהם, יצחק, יעקב, משה, המלכים, ויוחנן המטביל, לטיפוחם כדמוית מפתח.

שנית – יש צורך בהגשת מנחה, שתהווה מושא לתנאי. כאשר אדם איבד את אמונו באלוהים, הוא איבד את דבר אלוהים, שניתן לו כדי למלא את התנאי להקמת תשתית האמון.

כתוצאה מכך, בני האדם הנפולים לא יכולים היו עוד לקבל ישירות את דבר אלוהים, אשר נדרש לשם שיקום תשתית האמון. מאז, הגשת מנחה כתנאי חליפי לדבר אלוהים, נעשתה הכרחית. בני האדם הדרדרו, בעטיה של הנפילה, למצב נמוך יותר מכל הדברים בבריאה. כפי שכתוב, "עקב הלב מכל ואנוש הוא, מי ידענו". (ירמיהו י"ז 9) לפיכך, בעידן שקדם למתן תורה, בני האדם היו יכולים לבסס את תשתית האמון, על ידי הקרבת קורבנות או דברים חלופיים, כמו התיבה, שנבנתה מעולם הטבע. לפיכך, תשתית האמון מתפקדת גם כתשתית לשיקום כל הדברים, אשר הושחתו על ידי השטן. בעידן התורה, שימשו הדברות שהתגלו בחוקת משה, או ייצוגים של המילה, כמו למשל, ארון הברית, המקדש, ודמויות מרכזיות מסוימות, כמושאים לתנאי, המהווים תחליף למילה המקורית. בעידן הברית החדשה, הדיבר, כפי שהתגלה בספרי הבשורה, ובישוע - התגלמות המילה, היו המושאים לתנאי.

מנקודת מבטם של של בני האדם, מושאים אלה עבור התנאי, הוגשו למטרת מילוי תשתית האמון. מנקודת מבטו של אלוהים, הקרבת המושאים עבור התנאי, היתה מבטיחה את בעלותו על אלוהים על תוכניתו.

שלישית - פרקי זמן הפיצוי, על בסיס מספרי, חייבים להיות מושלמים. שאלות כמו: מדוע משך תקופת פיצוי, צריך להתבסס על מספרים מסוימים בתכניתו של אלוהים, ומהו אורכן של תקופות מספריות, אלו ידונו בפירוט מאוחר יותר. (ראה פרק התקופות 2.4)

1.2.2 תשתית המימוש

כפי שצוין מוקדם יותר, על מנת שבני האדם הנפולים, יוכלו למלא את מטרת הבריאה, עלינו להיות התגלמות מושלמת של דבר האלוהים, מצב שאליו כשלו אבותינו הראשונים מלהגיע. על מנת להיות התגלמות מושלמת, חייבים קודם כל להיטהר מהחטא הקדמון, באמצעות המשיח. מכל מקום, לפני שנוכל לקבל את המשיח, עלינו להקים תשתית עבורו. תשתית זו מושגת, כאשר אנו מקיימים את תשתית המימוש על בסיס תשתית האמון. לאחר שנקבל את המשיח ונשתקם למצב בו עמדו אבות האנושות הראשונים, בטרם נפלו, יותווה המסלול ללכת בו. עלינו להיות אחד עם המשיח, כאשר לב אלוהים במרכז, ואז ללכת אחריו בדרך לא סלולה, אל פסגתה של תקופת הגדילה, ממנה להעפיל אל ההתגלמות המושלמת.

בני האדם הנפולים יכולים להקים את תשתית המימוש, על ידי עשיית תנאי פיצוי, תנאי פיצוי להסרת הטבע הנפול. כאשר אבות האנושות הראשונים נפלו והפכו להיות בעלי החטא הקדמון, הם לא יכולים היו להגשים את טבעם המקורי, שניתן להם מאת אלוהים. תחת זאת, הם רכשו את המאפיינים העיקריים של הטבע הנפול. (ראה פרק הנפילה 4.6) באמצעות עשיית תנאי פיצוי להסרת טבע נפול זה, אדם נפול יכול להניח את התשתית למימוש, שבאמצעותה יוכל לקבל את המשיח, להיטהר מהחטא הקדמון, ולבסוף, לשקם את הטבע המקורי. בפרקים מאוחרים יותר, נדון באופן בו תנאים אלה יכולים להתגשם. (ראה פרק התשתית 1.2)