לימוד העיקרון ויישומו
הסימניות שלי

עדיין אין לך סימניות.

חלק 5: תהליך בריאת היקום ותקופת הגדילה שלו

5.1 תהליך בריאת היקום

בהתאם לתיאור בריאת היקום בבראשית, בלב השלב הראשוני של תוהו ובוהו וחושך, יצר אלוהים אור. בשלב הבא, הפריד אלוהים בין המים העליונים למים התחתונים. אז הפריד את היבשה מהים, יצר דגים, צמחים, ציפורים, יונקים, ולבסוף יצר את בני האדם. כל זאת בתקופה של שישה "ימים". מכאן אנו יכולים להסיק, שתהליך בריאת היקום, ארך תקופה המיוצגת על ידי תקופה בת שישה ימים.

תהליך הבריאה המתועד בתנ"ך, דומה במידה מסוימת לתיאוריות מקור והיווצרות היקום, המתוארות על ידי המדע המודרני. בהתאם למדע המודרני, היקום החל כפלזמה מתפשטת. מתוך התוהו ובוהו שבחלל, נוצרו גרמי השמים ונתנו אור. עם התקררות הלבה המותכת של כדור הארץ, מילאו התפרצויות וולקניות את השמים בענני מים. האדמה נתגלתה, המים ירדו כגשם, ביצרם את היבשות והימים. אחר נוצרו הצמחים הפשוטים והחיות. אחר כך באו הדגים, הציפורים, היונקים, ולבסוף בני האדם, בסדר זה. גיל הארץ נמדד בכמה ביליוני שנים. בהתחשב בכך שמעשה הבריאה שתועד בתנ"ך לפני כמה אלפי שנים, כמעט מתואם עם ממצאי המחקר המודרני, מתחזקת הכרתנו שתיעוד תנכ"י זה חייב להיות התגלות מאלוהים.

היקום לא נוצר מושלם בבת אחת, מבלי להתייחס לזרימת הזמן. למעשה, מקורו והתפתחותו לקחו פרק זמן ארוך ביותר. לפיכך, התקופה התנ"כית בת ששת הימים, להשלמת בריאת היקום, איננה במשמעות המילולית של זריחות ושקיעות. היא מסמלת שש תקופות סדורות של זמן, בתהליך הבריאה.

5.2 תקופת הגדילה של הבריאה

העובדה שנדרשו שישה ימים, כלומר שש תקופות, להשלים את בריאת היקום, משמעה, שפרק זמן מסוים היה הכרחי להשלים את הבריאה של כל ישות פרטית, המרכיבה את היקום. יתרה מכך, הדרך בה ספור בראשית מציין כל יום, מגלה משהו על חלוף הזמן הדרוש ליצירת ישות. בסיפור מופיעה צורת ספירה בלתי רגילה של ימי הבריאה. כאשר הושלם היום הראשון, צוין: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד." (בראשית א' 5) ניתן היה לחשוב, שהגעת הבוקר לאחר הערב והלילה, תוכר כיום השני, ברם, ההתייחסות היא כאל היום הראשון. התנ"ך מציין "יום אחד" כדי להראות שהיצור הנוצר חייב לעבור דרך תקופת גדילה, המסומלת על ידי הלילה, טרם הגעתם לשלמות בבוקר. אז, בברכת בוקר חדש זה, היא יכולה לצעוד קדימה ולהגשים את אידיאל הבריאה.

כל התופעות הקורות ביקום, נושאות פרי רק לאחר חלוף פרק זמן. כל הדברים תוכננו להגיע לשלמות, רק עם חלוף תקופת גדילה מסוימת.

5.2.1 שלושת השלבים הסדורים של תקופת הגדילה

היקום מגלה ומגלם את טבעו הפנימי המקורי של אלוהים ואת צורתו החיצונית המקורית, בהתבסס על עקרונות מתמטיים. לפיכך יכולים אנו להסיק, שאחד ההיבטים של טבעו של אלוהים הוא מתמטי. אלוהים הוא המציאות המוחלטת האחת, בה באות התכונות הדואליות באינטראקציה הרמונית; לכן, הוא הישות של המספר שלוש. כל הברואים, שנוצרו בדמות אלוהים, מגלמים את קיומם, תנועתם וגדילתם באמצעות מסלול תלת שלבי.

בסיס ארבע העמדות, שהוא מטרת הבריאה של אלוהים, נועד להיות מושלם בתהליך תלת שלבי: המקור באלוהים, נישואיי אדם וחווה, והולדת ילדים. כדי להקים את בסיס ארבע העמדות ולקיים תנועה מעגלית, על הישות לבצע תחילה את פעולת מקור-חלוקה-איחוד, שהינה תלת שלבית, ולמלא את מטרת שלושת המושאים, בה כל עמדה יוצרת אינטראקציה עם שאר השלושה. הדבר דומה לנדרש מדבר כלשהו לעמוד יציב, הוא חייב להיתמך לפחות על ידי שלש נקודות. בהתאם לכך, כל דבר מגיע לשלמות, בעוברו דרך שלושה שלבים סדורים של גדילה: שלב ההיווצרות, שלב הגדילה ושלב ההשלמה.

בעולם הטבע, מופיעים דברים רבים בשלשות. הוא מכיל שלוש מלכויות: מינרלים, צמחים וחיות. החומר קיים בשלושה מצבים: גז, נוזל ומוצק. רוב הצמחים מורכבים משלושה חלקים: שורשים, ענפים או גזע, ועלים. לחיות יש ראש, גוף וגפיים.

לספרה שלוש דוגמאות רבות גם בתנ"ך: בני האדם לא יכולים היו למלא את מטרת בריאתם, משום שנפלו בלא שהשלימו את שלושת שלבי תקופת הגדילה. לפיכך, במאמצים המחודשים להגשמת מטרתם, על בני האדם לעבור דרך שלושת השלבים הללו. במסגרת תכניתו של אלוהים לשיקום, הוא פעל לבעלות מחודשת על המספר שלוש, דבר המסביר את עובדת הימצאותו של תיעוד נרחב בכתבי הקודש, של הסיפרה שלוש, ותוכניות אלוהיות המבוססות על מספר זה. השילוש (אב, בן ורוח הקודש), שלוש רמות גן העדן, שלושת רבי המלאכים, שלושת הסיפונים בתיבת נוח, שלושת מעופי היונה מהתיבה, לאחר המבול. שלוש המנחות של אברהם ומסע שלושת הימים, טרם הקרבת יצחק. בזמן משה היו: שלושה ימי מכת חושך, שלושה ימי הטיהור בתחילת יציאת מצריים, שש תקופות של ארבעים שנה של המסע לכנען, ושלושת ימי הטיהור תחת הנהגת יהושע טרם חצית נהר הירדן. בחיי ישוע אנו מוצאים: שלושה עשורים של חיי פרט, מלווים בשלוש שנות חיי שליח ציבור; שלושת החכמים מהמזרח, שהביאו שלוש מתנות; שלושה תלמידים, שלושה פיתויים, שלוש התפילות בגן בגת-שמנים, שלושת הכחשותיו של פטרוס, שלוש שעות החשיכה בצליבה, ותחייתו של ישוע לאחר שלושה ימים בקבר.

מתי נפלו אבות האנושות הראשונים? הם נפלו במהלך תקופת גדילתם, שעה שהיו עדיין בלתי בוגרים. אילו נפלו בני האדם לאחר הגעתם לבגרות, אזי לא היה בסיס להאמין בהיותו של אלוהים כל יכול. אילו נפלו בני האדם לאחר היותם להתגשמות מושלמת של טוב, אזי היה הטוב עצמו בלתי מושלם. בהתאם לכך, היינו נאלצים להסיק, שאלוהים כמקור הטוב, גם הוא הינו בלתי מושלם.

בבראשית נכתב, שאלוהים הזהיר את אדם וחווה: "ומפרי עץ הדעת טוב ורע לא תאכל, כי ביום אכלך ממנו מות תמותון". (בראשית ב' 17) היתה להם ברירה, להתעלם מאזהרות אלוהים ולאבד את חייהם, או לשמוע לאזהרה ולחיות. עובדת היותם במצב בו יכולים היו, הן ליפול והן להיות מושלמים, מוכיחה שהם היו עדיין בשלב של טרם בגרות. היקום תוכנן כך, שיגיע לשלמות, לאחר תקופה מסוימת של גדילה, המתוארת בתנ"ך כשישה ימים. כאחד הברואים, גם בני האדם נתונים לעקרון זה.

באיזה שלב של תקופת הגדילה נפלו אבות האנושות הראשונים? הם נפלו בראשית שלב הגדילה. ניתן להדגים זאת על ידי בחינת המצב ונפילת אבות האנושות הראשונים, והיסטורית תוכניתו של אלוהים לשיקום. הדברים יתבהרו יותר, באמצעות לימוד מעמיק של העקרונות.

5.2.2 תחום השליטה העקיפה

בשלב הגדילה גדלים כל הדברים בבריאה, על-פי האוטונומיה והשליטה הניתנות על ידי העקרון האלוהי. אלוהים, יוצר העקרון, מתייחס רק לפירות גדילתם, המבוססים על העיקרון. באופן זה, הוא מושל בכל הדברים בעקיפין. אנו קוראים לתקופת גדילה זו, תחום השליטה העקיפה של אלוהים, או תחום השליטה, המבוסס על הישגים באמצעות העקרון.

כל הדברים מגיעים לשלמות לאחר עברם דרך תקופת הגדילה (תחום השליטה העקיפה), באמצעות השליטה האוטונומית של עקרון האלוהים. אולם, בני אדם נבראו כך, שגדילתם מצריכה מילוי חלק אחריותם, בנוסף להנחיה שניתנת על ידי העיקרון. עליהם להפעיל אחריות זאת, כדי לעמוד בהצלחה דרך תקופת הגדילה ולהגיע לשלמות. אנו יכולים להסיק מציוויו של אלוהים לאדם וחווה, (בראשית ב' 17) שאבות האנושות הראשונים היו אחראים להאמין בדבר אלוהים ולא לאכול מן הפרי. בין אם המרו את פי אלוהים ונפלו ובין אם לאו, אין זה תלוי באלוהים, אלא בהם. לפיכך, הגעתם או אי הגעתם של בני האדם לשלמות, איננה תלויה רק בכוח הבריאה של אלוהים, היא מצריכה גם את מילוי חלק האחריות מצד האדם. בתפקידו זה כבורא, יצר אלוהים את בני האדם באופן שהם יוכלו לעבור דרך תקופת הגדילה (תחום השליטה העקיפה), ולהגיע לשלמות רק לאחר השלמת חלק אחריותם. כיון שאלוהים עצמו ברא כך, אין הוא מתערב באחריות האנושית.

אלוהים הטיל על בני האדם חלק מהאחריות מהסיבות הבאות: במלאם את חלק אחריותם, אשר בו אפילו אלוהים אינו מתערב, מיועדים בני האדם לרשת את טבעו היצירתי של אלוהים. אלוהים מתכנן עבור בני האדם להשיג את עמדתם כבעלים, ולהיות ראויים לשלוט בבריאה כיוצרים, בזכות עצמם, (בראשית א' 28) כשם שאלוהים שולט בהם כיוצר. זה ההבדל העקרוני בין בני אדם ובין שאר הבריאה.

לאחר שמילאנו את אחריותנו, אנו יורשים את היצירתיות של אלוהים, ומשיגים שליטה בכל הדברים, כולל במלאכים. אלוהים מספק לנו מסלול דרך שלב השליטה העקיפה, כדי שנוכל להגיע לשלמות זאת. עלינו, בני האדם הנפולים, אשר עדיין אינם ראויים לשלוט, מוטל למלא את אחריותנו בהתאם לעקרון השיקום. בעשותנו כך, אנו יכולים להתקדם דרך תחום השליטה העקיפה וכך לשקם את זכותנו לשלוט בכל הדברים, לרבות השטן. רק בדרך זו נוכל להגשים את מטרת הבריאה. תוכנית הישועה של אלוהים התעכבה זמן כה רב, מכיון שהדמויות המרכזיות האחראיות על תוכנית האלוהים לשיקום, חזרו ושגו בעת נסיונם למלא את חלק אחריותם, אשר בו אפילו אלוהים לא יכול היה להתערב.

ככל שברכת הישועה, שמקורה בצליבת ישוע, תהיה גדולה, הישועה המתדפקת על דלתנו תהא לשווא, אלא אם נחזק את אמונתנו, דבר שכל כולו בתחום אחריותנו שלנו. היתה זאת אחריותו של אלוהים להעניק לנו את היתרון הטמון בתחייה, בעקבות צליבת ישוע, אך האם להאמין או לאו, זו כבר לחלוטין חלק אחריותו של האדם. (יוחנן ג' 16, אל האפסיים ב' 8, אל הרומיים ה' 1)

5.2.3 תחום השליטה הישירה

מהו אפוא, תחום השליטה הישירה של אלוהים ומה מטרתו? בני האדם נמצאים בתחום השליטה הישירה, כאשר הם מתאחדים כשותף נושא ושותף מושא, באהבת אלוהים, על מנת ליצור את בסיס ארבע העמדות ולהתאחד עם ליבו של אלוהים. בתחום זה, הם חולקים בחופשיות ובצורה מלאה, אהבה ויופי, בהתאם לרצון שותף הנושא, ובכך מגשימים את מטרת הטוב. תחום השליטה הישירה הוא תחום השלמות ההכרחי למילוי מטרת הבריאה.

מהי משמעותה של שליטתו הישירה של אלוהים בבני האדם? לאחר שאדם וחווה היו מביאים עצמם לשלמות כפרטים, שמרכזם באלוהים, היה עליהם לחיות ביחד, מאוחדים, בהקימם את בסיס ארבע העמדות במשפחתם. בהיותם חיים באחדות עם ליבו של אלוהים, הם היו מנהלים אז חיים של טוב וחולקים את מלוא האהבה והיופי, כשהאדם משמש ראש המשפחה. בתחום השליטה הישירה של אלוהים, יחפשו בני האדם את ליבו של אלוהים, באופן אינטנסיבי בתוכם. כך, הם ידעו מה רצונו וימלאוהו באמצעות פעולותיהם. ממש כשם שכל חלק בגוף נע באופן ספונטני, בתגובה להוראות הסמויות של הנפש, כך ימלאו האנשים את רצונו של אלוהים, באופן ספונטני, בהתאם לתחושות העמוקות של לבבו. במצב זה של הדהוד מושלם, מתגשמת מטרת הבריאה.

כיצד יראה עולמנו כאשר העולם הטבעי יחיה תחת שליטתם הישירה של בני האדם?

כאשר אדם בוגר לחלוטין מתייחס למגוון הדברים בבריאה כאל מושאים שותפים, הם יוצרים יחד את בסיס ארבע העמדות. אנשים הנמצאים בהדהוד מוחלט עם לב האלוהים, ינהיגו את עולם הטבע באמצעות זרימה חופשית של אהבה ויופי, וכל היקום יגשים אז טוב. בדרך זו, בני האדם יפעילו שליטה ישירה בכל הדברים.