לימוד העיקרון ויישומו
הסימניות שלי

עדיין אין לך סימניות.

חלק 4: ערך מקורי

4.1 התהליך והתקן לקביעת הערך המקורי

כיצד נקבעת ערכיותו המקורית הנבראת של ישות כלשהי? ערכה של ישות נקבע על פי מערכת היחסים בין מטרת קיומה לבין רצונו של האדם בה. ליתר דיוק, ערכה של בריאה, בעת בריאתה, איננו קבוע כתכונה נורשת, אלא היא נוצרת באמצעות היחסים ההדדיים בין מטרת הישות, בהתאם לאידיאל הבריאה של אלוהים, ורצונם המקורי של בני האדם להעריך אותה ולהפיק את ערכה האמיתי. היא מוצאת את ערכה האמיתי, כשהיא משתתפת כשותף מושא, בבסיס ארבע העמדות, שאלוהים במרכזו, מתוך התייחסות לאדם באמצעות פעולת תן וקבל ובאמצעות היות אחדותם לשותף המושא השלישי לאלוהים.

מה קובע את התקן, על-פיו נקבע ערכה המקורי של ישות? כיון שערכה המקורי נקבע כשהיא משתתפת בבסיס ארבע עמדות, וכיון שמרכז בסיס ארבע עמדות זה הוא אלוהים, הרי שאלוהים הוא הקובע את התקן לערכיותו. כיון שאלוהים הוא מוחלט, ערכו המקורי של שותף מושא נקבע ביחס לתקן שנקבע על ידי אלוהים וחייב גם הוא להיות מוחלט.

ניקח לדוגמא ורד. כיצד נקבע תקן יופיו המקורי? הוא נקבע בשעה שהמטרה עבורה יצר אלוהים את הפרח, ואת הטבע האנושי השמימי, להעריך ולהוציא לאור את יופיו, מתמלאים ביחד. במילים אחרות, האדם האידיאלי חש במלוא האושר, כאשר רצונו לבקש יופי מתמלא על ידי הגירוי הרגשי שהפרח נותן לו. ברגע זה, מגשים הפרח את יופיו המקורי. יופיו של הצמח נעשה מוחלט, כאשר הוא מגשים את מטרתו הנורשת, שנועדה להעניק אושר מוחלט לשותף הנושא שלו. הרצון האנושי להעריך את יופיו של הפרח הוא חלק מהרצון לחוש היבטים של טבעו הפנימי וצורתו החיצונית, באמצעות שותף מושא. ברגע שהמטרה לשמה נברא הפרח, והרצון האנושי לחשוף את ערכו מתמלאים, שותף הנושא ושותף המושא מגיעים למצב של הרמוניה ואחדות.

ישות מגיעה לערכה האמיתי כאשר היא והאדם, שותף הנושא שלה, נכנסים למצב של אחדות הרמונית ויוצרים שותף מושא שלישי לאלוהים, בבסיס ארבע העמדות. בתהליך זה, ערכם האמיתי של כל הדברים נקבע באופן מוחלט, בהתבסס על יחסיהם עם תקן הערכיות המוחלט שנקבע על ידי אלוהים. עד היום, לא נעשתה ערכיותו של אף שותף מושא למוחלטת. היא נשארה יחסית, משום שיחסיה על ידי בני האדם הנפולים לא מתבססים על אידיאל הבריאה של אלוהים, אלא מתבססים על מטרה ודחף שטניים.

4.2 רגש, שכל ורצון מקוריים וכן יופי אמת וטוב מקוריים

לנפש האדם שלוש פונקציות: רגש, שכל ורצון. גוף האדם מגיב לרגש, לשכל ולרצון נפשו, ופעולותיו מבקשות אחר יופי, אמת וטוב, בהתאמה. אלוהים הוא שותף הנושא לנפש האדם, ולפיכך הוא גם שותף הנושא לרגש, לשכל ולרצון האנושי. האדם, מתוך רצון להגשים את ערכיותו המקורית, מגיב לרגש המושלם, לשכל המושלם ולרצון המושלם של אלוהים, באמצעות נפשו, ופועל בהתאם בגופו, כך הוא מגשים את ערכיות היופי המקורי, האמת המקורית והטוב המקורי.

4.3 אהבה ויופי, טוב ורע, צדק ואי צדק

4.3.1 אהבה ויופי

כאשר שתי ישויות, התגלמויות נפרדות של התכונות הדואליות של אלוהים, יוצרות בסיס משותף ומבקשות להתאחד כשותף מושא שלישי לאלוהים, ולהקים בסיס ארבע עמדות, הן נכנסות לפעולת תן וקבל. בהגשימן זאת, מעניק שותף הנושא לשותף המושא כוח רגשי הנקרא אהבה, ואילו הכוח הרגשי ששותף המושא מחזיר לשותף הנושא, נקרא יופי. כוח האהבה הינו פעיל ואילו ריגוש היופי הינו סביל.

במערכת היחסים בין אלוהים לבני האדם, מעניק אלוהים אהבה כשותף נושא, ואילו בני האדם מחזירים יופי כשותפים מסוג מושא. במערכת היחסים בין גבר לאישה, הגבר הוא שותף הנושא, הנותן אהבה והאישה היא שותף המושא, המחזירה יופי. ביקום, בני האדם הינם שותף הנושא, הנותן אהבה לעולם הטבע, ועולם הטבע מחזיר יופי כשותף מושא. מכל מקום, כאשר שותף הנושא ושותף המושא נעשים לאחד בהרמוניה, האהבה נמצאת בתוך היופי, והיופי בתוך האהבה, זאת משום שכאשר שותף נושא ושותף מושא נעשים לאחד, בתנועה מעגלית, שותף הנושא מתנהג לעתים כשותף המושא, ושותף המושא מתנהג לעתים, כשותף הנושא. ביחסים בין אנושיים, היופי שאדם מחזיר בתגובה לאהבת הממונה עליו, נקרא נאמנות, והיופי שילדים מחזירים בתגובה לאהבת הוריהם נקרא נאמנות משפחתית. היופי אותו מחזירה האישה, בתגובה לאהבת בעלה, נקרא שמירת אמונים. האהבה והיופי נועדו לאפשר לשתי ישויות שלמות, הנובעות מאלוהים, להקים את בסיס ארבע העמדות ולהגשים את מטרת הבריאה. בחלקם אהבה ויופי זה עם זה, הם מתאחדים בהרמוניה והופכים להיות שותף המושא השלישי לאלוהים.

כעת, הבה ונחקור את טבעה של אהבת אלוהים. אילו היו מגיעים אדם וחווה לכלל שלמות, כאשר כל אחד היה הופך להיות שותף מושא ממשי לאלוהים, הדומה לאחת מתכונותיו הדואליות של אלוהים, הם היו מתאחדים כבעל ואישה ומגדלים ילדים במשפחה אלוהית. בעשותם כך היו הם חווים שלושה סוגים של אהבה מקורית עם שלושת שותפי המושא שלהם: אהבה הורית, אהבה זוגית, ואהבת ילדים. (אהבת שותף המושא הראשון, אהבת שותף המושא השני, ואהבת שותף המושא השלישי). רק אז היו הם משלימים את מטרת שלושת המושאים ויוצרים את בסיס ארבע העמדות. כך הם היו ממלאים את מטרת בריאתם. אהבת אלוהים היא המושא לסוגים השונים של אהבה, הזורמים בבסיס ארבע העמדות. לפיכך, אהבת אלוהים מתגלמת באמצעות האהבות השונות של שלושת שותפי הנושא. אהבת אלוהים היא הכוח הבסיסי, המפיח חיים בבסיס ארבע העמדות. בתאם לכך, בסיס ארבע העמדות הוא הכלי ליופי מושלם, באמצעותו, נוכל לקבל וליהנות ממלוא אהבת אלוהים. בסיס ארבע העמדות הוא גם ביתו של האושר המושלם, ומעיין הטוב. על גבי קרקע זאת מתמלאת מטרת הבריאה.

4.3.2 טוב ורע

פעולה או תוצאות של פעולה נחשבים לטובים, כאשר הם ממלאים את מטרת האלוהים בבריאה. הדבר קורה כאשר שותף נושא ושותף מושא, באמצעות תן וקבל הרמוניים ורוחניים של אהבה ויופי, הופכים להיות שותף מושא שלישי לאלוהים ויוצרים את בסיס ארבע העמדות. מצד שני, פעולה או תוצאתה נקראת רשע, כאשר היא מפירה את מטרת הבריאה של אלוהים, על ידי יצירת בסיס ארבע העמדות תחת שליטת השטן.

לדוגמא, כאשר הפרט מגשים את ברכתו הראשונה של אלוהים, וממלא את מטרתו האמיתית, הפעולות הללו טובות והפרט הינו טוב. פעולות אלה מעורבות בזרימה חופשית של פעולת תן וקבל של אהבה ויופי בין הנפש לגוף, כדי שיוכלו להתאחד בדרך אלוהים וליצור את בסיס ארבע העמדות של הפרט. כאשר אדם וחווה מגשימים את הברכה השניה על ידי בניית משפחה, המגשימה את מטרת אלוהים, פעולותיהם הללו טובות והמשפחה שיצרו טובה. פעולות אלה כוללות איחוד כזוג, בדרך אלוהים, באמצעות תן וקבל של אהבה ויופי, הנעשים בשיתוף הרמוני ומרגש, תוך הבאת ילדים לעולם, גידולם וכך יצירת משפחה של בסיס ארבע העמדות. יתרה מזאת, כאשר פרט מושלם מגשים את הברכה השלישית, פעולותיו טובות וכל הדברים שהוא מזין טובים. בהתייחסו לעולם הטבעי, כעצמיותו השניה, ובהתאחדו עמו באופן מוחלט, נוצר איחוד ההופך לשותף מושא שלישי לאלוהים, כך בונה את בסיס ארבע העמדות של השליטה המוחלטת. בניגוד לכך, כאשר יוצר אדם את בסיס ארבע העמדות תחת מוסרות השטן, ומגשים מטרה הנוגדת לשלושת הברכות של אלוהים, פעולתו זו או תוצאותיה נקראות רשע.

4.3.3 צדק ואי צדק

צדק היא אותה תכונה באדם, המדריכה אותו לבקש טוב ולקדם את מטרתו. אי צדק היא אותה תכונה באדם המדריכה אותו לבקש רשע ולקדם את מטרתו השטנית. חיי צדק הם הכרח להשגת הטוב.