לימוד העיקרון ויישומו
הסימניות שלי

עדיין אין לך סימניות.

חלק 3: ההיסטוריה של תכניתו של אלוהים לשיקום ואני

כאינדיבידואל, כל אחד מאתנו, הינו פרי ההיסטוריה של תכניתו של אלוהים לשיקום. לפיכך, האדם שנועד להגשים את מטרת ההיסטוריה הוא אני עצמי ולא אחר. עלי לשאת את צלב ההיסטוריה וליטול אחריות למלא את קריאתה. לצורך זה, עלי למלא במהלך חיי (אופקית), באמצעות מאמציי שלי, את תנאי הפיצוי שהצטברו במסלול הארוך של תכניתו של אלוהים לשיקום (אנכית). רק בעשותי כן, אוכל לעמוד בגאווה כפרי ההיסטוריה, אותו ביקש אלוהים להשיג בנחישות, לאורך כל תוכניתו. במילים אחרות, עלי, בדורי שלי, לשקם באמצעות פיצוי, את כל המשימות הבלתי מושלמות של נביאי העבר ושל הקדושים, שנקראו לשאת את צלב השיקום בזמנם. אלמלא כן, לא אוכל להיות לאדם, המשלים את תכניתו של אלוהים לשיקום.

על מנת להיות מנצח היסטורי שכזה, עלי להבין באופן ברור את לבו של אלוהים, בפועלו בעבר עם נביאים וצדיקים; את הסיבה המקורית שלשמה זימן אותם; ואת פרטי המשימות אשר הפקיד בידם במסגרת תכניתו. ברם, עדיין אין אף אחד בקרב האנושות הנפולה, המסוגל, באמצעות מאמציו שלו בלבד, להיות מנצח היסטורי שכזה. מסיבה זאת, עלינו להבין את הדברים הללו באמצעות המשיח, אשר בביאתו השנייה, בא להשלים את תכניתו של אלוהים לשיקום. יתרה מזאת, רק בהאמיננו בו, באיחודנו עמו, ובשמשנו אותו בפעולתו, יכולים אנו לעמוד בעמדת הגשמה משותפת, באופן אופקי, ולמלא את תנאי הפיצוי האנכיים, ההיסטוריים, במסגרת תכניתו של אלוהים לשיקום.

המסלול בו עלינו לצעוד היום, שנית, הוא המסלול בו נעו כל צדיקי העבר, במאמציהם למלא את רצון תכניתו של אלוהים. מעבר לכך, עלינו להמשיך עד סוף המסלול, אפילו אם נאלץ לצעוד בנתיבים שנותרו בלתי סלולים. לכן, בני האדם הנפולים, לעולם לא יוכלו למצוא את הדרך לנתיב החיים, מבלי שיבינו את פרטי תכניתו של אלוהים לשיקום. מעבר לזאת, עלינו ללמוד את עקרון השיקום לפרטיו.