לימוד העיקרון ויישומו
הסימניות שלי

עדיין אין לך סימניות.

חלק 5: חופש ונפילת האדם

5.1 משמעות החופש מנקודת המבט של העיקרון

מהי משמעותו של חופש אמיתי? לאור העיקרון, בולטים שלושה מאפיינים של חופש. ראשית, אין חופש מחוץ לעיקרון. חופש מצריך גם רצון חופשי וגם פעולה חופשית לרשותו. בין הראשון והאחרון מתקיימים יחסים של טבע פנימי וצורה חיצונית. חופש מוחלט מושג שעה שהם בהרמוניה. לפיכך, לא תיתכן כל פעולה חופשית מבלי רצון חופשי, וכל רצון חופשי אינו שלם מבלעדי הפעולות החופשיות הנלוות אליו. פעולות חופשיות מיוצרות באמצעות רצון חופשי, ורצון חופשי הוא ביטוי לנפש. כיוון שנפשו החופשייה של אדם מקורי, איננה יכולה לפעול מחוץ לדבר אלוהים, כלומר בעיקרון, לעולם היא לא תוכל לבטא רצון חופשי או לייצר פעולה חופשית, בנפרד מהעיקרון. ללא ספק, החופש של אדם אמיתי לעולם איננו סוטה מהעיקרון.

שנית, אין חופש ללא אחריות. בני האדם נבראו על פי העיקרון של הגעה לשלמות, רק באמצעות מילוי אחריותם, בהתבסס על רצונם החופשי. (ראה פרק הבריאה 5.2.2) בהתאם לכך, מי שמבקש להגשים את מטרת הבריאה כפי שרצונו החופשי מנחה אותו, יפעל ללא הפסק להגשמת חלק אחריותו.

שלישית, אין חופש ללא הישגים. כאשר בני האדם מפעילים את החופש וממלאים את אחריותם, הם פועלים להגשמת תוצאות, המשלימות את מטרת הבריאה ומביאות אושר לאלוהים. רצון חופשי מבקש ללא הרף, תוצאות ממשיות, באמצעות פעולה חופשית.

5.2 החופש ונפילת האדם

לסיכום, החופש איננו יכול להתקיים מחוץ לעיקרון. החופש מלווה באחריות, המוגדרת בעיקרון, וחופש מבקש אחר הישגים המביאים אושר לאלוהים. פעולות חופשיות המונעות על ידי רצון חופשי, מביאות רק לתוצאות טובות. לפיכך, לא יתכן שחופש הוא הגורם לנפילת האדם, ככתוב: "האדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם חרות". (השנית אל הקורינתיים ג' 17) חופש זה הוא החופש של הנפש המקורית.

כל עוד אדם וחוה היו קשורים באמצעות אזהרת אלוהים, לא לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע, היה עליהם לשמור על ציווי זה, באמצעות רצונם החופשי, ללא התערבות אלוהים. ברור אם כן, כי חופש נפשם המקורית, אשר במהותה היא אחראית ומבקשת טוב, גרם להם לציית לציווי. כאשר עמדה חוה לסטות מהעיקרון, חופש נפשה המקורית העלה בתוכה פחד ותחושה רעה, מתוך ניסיון לעצור בעדה מלסטות. מאז הנפילה, פעל חופש זה של הנפש המקורית להחזיר את האנשים חזרה לאלוהים. בהיות אופן פעילותו כזה, אין אפשרות שהחופש הוא הגורם לנפילת בני האדם. אין זאת, אלא, שנפילת בני האדם נגרמה על ידי הכוח החזק ביותר של אהבה המנוגדת לעיקרון, אשר גברה על חופש הנפש המקורית.

למעשה, כתוצאה מהנפילה איבדו בני האדם את החופש שלהם. אולם, אפילו בבני אדם נפולים מצוי זרע איתן של טבע מקורי המבקש חופש, דבר המאפשר לאלוהים להמשיך בתוכניתו לשיקומו. עם התקדמות ההיסטוריה, הפך רצונם של בני האדם בחופש לנמרץ יותר ויותר, אפילו במחיר חייהם. דבר זה מהווה הוכחה לכך, שאנו מצויים בתהליך שיקום החופש שלנו, אשר אבד זה מכבר לידי השטן. מטרת בקשתנו אחר החופש, נועדה לאפשר את הגשמת האחריות שניתנה לנו מיד אלוהים, שהיא הכרחית למילוי מטרת הבריאה.

5.3 חופש, נפילה ושיקום

נכון הוא, כי בני האדם היו חופשיים לנהל יחסים עם המלאכים, אשר נבראו כדי לשרתם. אולם, כיוון שלבה ושכלה של חוה היו עדיין בלתי בוגרים, עת פיתה אותה המלאך, היא חשה מבוכה ובילבול רגשי ושכלי. אף על פי שחופש נפשה המקורי גרם לה לתחושת הימנעות, היא עברה את הגבול ונפלה, כיוון שכוח האהבה בינה לבין המלאך היה חזק יותר.

כל כמה שלא היו יחסיה של חוה עם המלאך חופשיים, אילו שמרה על אמון בלתי מתפשר בצו האלוהי ולא היתה מגיבה לפיתוי המלאך, אזי כוח האהבה המנוגדת לעיקרון, לא היה מופעל והיא לא היתה נופלת. לכן, על אף העובדה שהחופש התיר לחוה ליצור מערכת יחסים עם המלאך והביאה על סף הנפילה, מה שדחף אותה מעבר לסף לא היה חופש, אלא כוחה של האהבה המנוגדת לעיקרון.

כיוון שחוה נבראה ליצור אינטראקציה חופשית עם המלאכים, היא יצרה באופן טבעי קשר עם לוציפר. אולם, כאשר חוה ולוציפר יצרו בסיס משותף ונכנסו לפעולת תן וקבל, גרם כוח האהבה המנוגדת לעיקרון, לנפילתם. לחילופין, כיוון שבני האדם הנפולים יכולים להתייחס לאלוהים מתוך חופש, בהולכם אחרי דברי האמת, ביוצרם בסיס משותף, ובהיכנסם לפעולת תן וקבל עמו, יכול אז כוח האהבה שבהתאם לעיקרון, להחיות את טבעם המקורי. אכן, חופש הנפש המקורית, מייחל לפתח במלואו את הטבע המקורי. לפיכך, בני כל התקופות זעקו נואשות לחופש.

בעטיה של הנפילה, הפכו בני האדם לבורים באשר לאלוהים וללבו. בורות זו עשתה את הרצון האנושי לחסר יכולת פעולה, לקראת מטרות המרצות את אלוהים. בעת שנתן אלוהים "רוח ואמת" (יוחנן ד' 23) (כלומר ידע פנימי וידע חיצוני) לבני האדם הנפולים, על פי יתרון התקופה במסגרת תכניתו לשיקום, התחייה לבם העורג לחופש נפשם המקורית באופן הדרגתי. בהתאמה להתקדמות זאת, שוקם גם לבם כלפי אלוהים, דבר שחיזק את התלהבותם לחיות בהתאם לרצונו.

יתרה מכך, כאשר הרצון לחופש עולה באינטנסיביות, בני האדם דורשים אווירה חברתית התורמת להגשמתו. כאשר התנאים החברתיים של תקופה מסוימת אינם יכולים לרצות את דחפם של שוחרי החופש, יהיו מהפיכות, דבר שהוא בלתי הנמנע. דוגמא אחת לכך, היא המהפכה הצרפתית במאה השמונה עשרה. מהפיכות ימשיכו להתרחש עד לשיקומו של חופש אמיתי.