לימוד העיקרון ויישומו
הסימניות שלי

עדיין אין לך סימניות.

חלק 2: גזירת הגורל לגבי הדרך שבה מוגשם רצונו של אלוהים

בהתאם לעיקרון הבריאה, מטרתו של אלוהים עבור הבריאה, יכולה להתגשם רק כאשר בני האדם משלימים את חלק אחריותם. (ראה פרק הבריאה 5.2.2) אף על פי שרצונו של אלוהים, להגשים את מטרתו באמצעות תכניתו לשיקום הוא מוחלט ומצוי מעבר להשפעה אנושית, הרי שהגשמתו מצריכה בהכרח, את הגשמת חלק אחריות האדם.

במקור, נועדה מטרת הבריאה של אלוהים, להתגשם באמצעות אדם וחוה, רק לאחר שהיו משלימים את האחריות שניתנה להם, להימנע מאכילת פרי "עץ הדעת טוב ורע". (בראשית ב' 17) בדומה לכך, במסגרת תכניתו של אלוהים לשיקום, רצון אלוהים מוגשם, רק כאשר הדמות המרכזית האחראית למשימה מגשימה את חלק אחריותה. לדוגמא, על היהודים, כאומה מרכזית בתכניתו של אלוהים, היה להאמין בישוע וללכת אחריו ללא תנאי, כדי שאלוהים יוכל להגשים ישועה שלמה באותו זמן. כיוון שהם לא האמינו וכשלו במילוי חלק אחריותם, הגשמת רצון אלוהים נאלצה להידחות עד לזמן הביאה השנייה.

באיזו מידה קובע אלוהים מראש את השתלשלות האירועים בתכניתו? אף על פי שרצון אלוהים להגשים את מטרת תכניתו לשיקום הינו מוחלט, הרי שאלוהים קובע מראש, את תהליך הגשמתו באופן מותנה, התלוי בחמשת אחוזי האחריות של הדמות המרכזית. אלו צריכים להתגשם, בנוסף על תשעים וחמישה אחוזי האחריות של אלוהים. היחס של חמישה אחוזים, משמש כדי לשלב את האדם בחלק אחריות קטן ביותר, ביחס לחלק האחריות של אלוהים. ברם, עבור בני האדם, חמשת אחוזי האחריות המוטלים עליהם, הם שווי ערך למאה אחוז של מאמצינו.

לפניכם כמה דוגמאות לכך: אלוהים קבע מראש את רצונו להתגשם באמצעות אדם וחוה, רק בתנאי שהיו נמנעים מלאכול את הפרי וממלאים את אחריותם. במסגרת תכניתו לשיקום באמצעות נח, קבע אלוהים מראש, שרצונו יתמלא רק לאחר שנח יגשים את אחריותו, בהתמסרותו הכנה והמוחלטת לבניית התיבה. במסגרת תכניתו לישועה באמצעות ישוע, קבע אלוהים מראש, שרצונו יתמלא רק לאחר שבני האדם הנפולים ישלימו את חלק אחריותם, על ידי אמונה בישוע המשיח ובשרתם אותו באמונה. (יוחנן ג' 16) אולם, בני האדם כשלו, פעם אחר פעם, במילוי חלק אחריותם הקטן. כתוצאה מכך, גם תוכנית השיקום האלוהית התארכה פעם אחר פעם.

נכתב בברית החדשה: "ותפילת האמונה תושיע את-החולה"; (יעקב ה' 15)"אמונתך הושיעה לך"; (מרקוס ה' 34) וכן "כי כל-השואל יקבל, והדורש ימצא והדופק יפתח לו". (מתי ז' 8) פסוקים אלה מאשרים, שאלוהים קובע מראש את רצונו להתגשם, אלא שההגשמה תלויה במילוי חלק האחריות של האדם.

עלינו להבין מתוך דוגמאות אלה, עד כמה מזערי הוא חלק אחריות האדם, בהשוואה לעמלו של אלוהים ולחסדו, שהם חלק אחריותו. מאידך, בהתחשבנו בעובדה, שפעם אחר פעם, דמויות מרכזיות במסגרת תכניתו של אלוהים, לא היו יכולות למלא את חלק אחריותן, אנו יכולים להעריך, עד כמה קשה היה עבורן, למלא אפילו חלק יחסי קטן זה.