לימוד העיקרון ויישומו
הסימניות שלי

עדיין אין לך סימניות.

חלק 1: מסלולי הדגם להכנעת השטן

למדנו, שבתכניתו של אלוהים לשיקום במשפחת יצחק, היה יעקב הדמות המרכזית אשר הניחה את תשתית המימוש. הוא ייצב את עמדתו כהבל ופעל להביא את השטן לכניעה ולמלא את תנאי הפצוי להסרת הטבע הנפול. כל מסלולו של יעקב הפך להיות מסלול הדגם עבור משה וישוע. ישוע בא כדי להכניע את השטן בצורה ממשית. לפני ישוע, הלך משה במסלול להכנעת השטן, שהיה בצלם המסלול שישוע התעתד ללכת בו. אך קודם לכן, הביא אלוהים את יעקב לצעוד במסלול זה כייצוג סמלי של מסלולו של ישוע. יתרה מכך, מסלולו של יעקב הנו מסלול בדגם שבו בני ישראל וכל האנושות, חייבים ללכת, על מנת להכניע את השטן ולהשיג את המטרה של תכנית אלוהים לשיקום.

1.1 מדוע הועמדו מסלוליהם של יעקב ומשה כמודלים למסלול של ישוע

מטרת תכניתו של אלוהים לשיקום מושגת כאשר בני האדם מביאים את השטן לכניעה מרצון, והופכים להיות לאדוניו. עליהם לעשות זאת על ידי מילוי חלק אחריותם. ישוע, כמשיח ואבי האנושות האמיתי, בא לסייע לכל המאמינים להביא את השטן לכניעה מרצון. בעצמו, היה הוא חלוץ המסלול להכנעה מלאה של השטן, ומאז הדריך את בני האדם המאמינים ללכת בעקבותיו.

השטן, שאינו נכנע מתוך ענווה אפילו בפני אלוהים, לא ייכנע בשום אופן לישוע, ובודאי שלא למאמינים מן השורה. לפיכך, אלוהים אשר לוקח אחריות על בני האדם שיצר, קרא ליעקב ופעל דרכו להראות לנו, בצורה סמלית, את המסלול להכנעת השטן.

משה הצליח להכניע את השטן, בהלכו אחר מסלול הדגם שהתגלה באופן סמלי במסלול יעקב. במסלולו שלו, פיתח משה את המסלול לרמת צלם. בדומה לכך, על פי דגם מסלולו של משה, הגיע ישוע כדי להכניע ממשית את השטן. בהולכם בעקבות ישוע, יכולים אנשי אמונה להכניע את השטן ולשלוט בו.

כאשר משה אמר: "נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם", (מעשי השליחים ג' 22) הוא התכוון לישוע. ישוע יעמוד בעמדה הניתנת להשוואה לזו של משה, וילך אחר מסלול משה כמודל, כדי לצעוד בתכניתו של אלוהים לשיקום כנען - מלכות אלוהים, ברמת עולם,. ישוע אמר, "לא-יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר-יראה את-אביו עשה כי את-אשר עשה הוא גם-הבן יעשה כמהו". (יוחנן ה' 19) בכך התכוון, שהוא הלך אחרי המסלול לדוגמה, שאלוהים גילה לו באמצעות משה. משה היה אם כן דמות מקדימה לישוע.

1.2 מסלולו של יעקב כדגם למסלולי משה וישוע

יעקב היה חלוץ במסלול להבאת השטן לידי כניעה. מסלול זה נע בכוון מנוגד לדרך שבה השחית השטן את האנושות. משה וישוע הלכו במסלולם, בעקבות זה של יעקב. הבה ונלמד יחד מסלולים אלו בחלק זה.

(1) בני האדם הראשונים היו צריכים להיות נחושים לחלוטין, לשמור על דבר אלוהים שלא לאכול מן הפרי, אך הם נפלו תוך סיכון חייהם, כאשר שר המלאכים פיתה אותם. בהתאם לכך, כדי שיעקב ישלים את שיקום כנען ברמת המשפחה, כלומר לחזור לכנען עם משפחתו ועושרו ושם לשקם את התשתית לקבלת המשיח, היה עליו לנצח במאבק, תוך סיכון נפשו, את המלאך שייצג את השטן. יעקב היה נואש להתגבר על הניסיון עם המאבק במלאך במעבר יבוק. הוא ניצח וקיבל את השם "ישראל". (בראשית ל"ב 25-28)

בניסיון זה, היה זה אלוהים שבחן את יעקב, בהעמידו את המלאך בעמדת שטן. מטרתו של אלוהים בעשותו כן, לא היתה לגרום אומללות ליעקב, אלא כדי לסייע לו לאבטח את עמדת הבל ולהשלים את שיקום משפחתו, בהשיגו את הכישורים לשלוט במלאך. יתרה מכך, באמצעות מאבקו של המלאך, תפקיד מרכזי בניסיון, נפתחה דרך עבור עולם המלאכים להשתקם.

במקרה של משה, בטרם יכול היה להוביל את בני ישראל לכנען, ובכך להשלים את השיקום האמיתי של כנען, היה עליו להתגבר תחילה על ניסיון של סיכון חיים, בו ניסה אלוהים להרגו. (שמות ד' 24) עלינו להבין, שאלוהים מעמיד אנשים בניסיונות כאלה, משום שהוא אוהב אותם. אילו במקום אלוהים היה השטן מעמיד בניסיונות אלו, והאנשים היו נכשלים, היו הם אז הופכים טרף בידו.

בדומה לכך, היה על ישוע להתגבר על ניסיון, בטרם יכול היה להתחיל את שיקום כנען ברמת עולם, כלומר להוביל את האנושות למלכות שמים עלי אדמות. הוא נלחם בשטן, תוך סיכון נפשו, וניצח אותו, כשצם ארבעים ימים ועמד בניסיון במדבר. (מתי ד' 1-11)

(2) כיוון שרכשנו את טבעו הנפול של שטן, כאשר הוא טימא את בשרנו ואת רוחנו, על יעקב היה למלא תנאי בר השוואה לסלקו. מסיבה זאת, כדי לשקם את עמדת הבל, על מנת למלא את תנאי הפיצוי לשיקום הטבע הנפול, קנה יעקב את הבכורה מעשו בלחם ובנזיד עדשים, (בראשית כ"ה 34) שסמלו בשר ורוח. כדי לחזור על מסלול זה בימי משה, האכיל אלוהים את האנשים במן ובשליו, (שמות ט"ז 13) אשר גם הם מסמלים בשר ורוח, וכך מחזקים את תודתם כלפיו ומגבירים את מודעותם להיותם העם הנבחר. באמצעות זכות יתר זאת, רצה אלוהים, שהעם יציית למשה וימלא את תנאי הפיצוי להסרת הטבע הנפול ברמת האומה.

ישוע אמר: "אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו... אני אמר לכם, אם-לא תאכלו את-בשר בן-האדם ושתיתם את-דמו אין-לכם חיים בקרבכם". (יוחנן ו' 49-53) מלבד האישור לכך שהוא הלך במסלול הדגם שהתווה משה, התכוון ישוע בפסוקים אלה, שעל כל האנושות הנפולה להתאחד עמו, בגוף וברוח. בהלכם אחרי ישוע מתוך אמונה ואחדות עמו, כאשר עמד באותה עת בעמדתו של יוחנן המטביל, (ראה פרק משה וישוע 3.2.1) היו הם אז ממלאים את תנאי הפיצוי ברמה העולמית, להסרת הטבע הנפול. אחר כך בעבדם את ישוע בדבקות כמשיח, הם היו משקמים את טבעם המקורי.

(3) בעטייה של הנפילה, טימא השטן את גוף האדם. גופו של יעקב טוהר באמצעות הברכה שקיבל בחייו. במותו, היה המצב של גופתו בגדר מילוי תנאי של טיהור, כך שהחניטה ארכה ארבעים יום. (בראשית נ' 3) במקרהו של משה, שר המלאכים מיכאל, נאבק עם השטן על אופן הקבורה של גופתו. (אגרת יהודה ט') ידוע לנו, שגופתו של ישוע נעלמה, לתדהמת הרשויות, בהותירה קבר ריק. (מתי כ"ז 62 - כח 15)

(4) בנפילה, השחית השטן את אבות האנושות הראשונים, בהיותם בשלב הגדילה. כדי לשקם טומאה זאת באמצעות פיצוי, פעל אלוהים להנחת תנאים, המבוססים על מספרים מסוימים, כמו לדוגמא, המספר שלוש, המסמל את תקופת הגדילה. (ראה פרק התקופות 2.4)

כאשר החל יעקב במסעו מחרן לכנען, היתה תקופה בת שלושה ימים להפרדה מהשטן, בטרם נודע ללבן על העדרו. (בראשית ל"א 22) כאשר הוביל משה את עמו אל מחוץ למצרים, אל כנען, היתה תקופת התחלה בת שלושה ימים. (שמות ה' 3) יהושע חנה על הירדן במשך שלושה ימים, בטרם חצה אותו. (יהושע ג' 2) כאשר עמד ישוע להתחיל את המסלול הרוחני לשיקום כנען ברמת עולם, הוא בילה שלושה ימים בקבר. (לוקס י"ח 33)

ליעקב היו שנים-עשר בנים, (בראשית ל"ה 22) כדי לשקם באמצעות פיצוי בדורו (אופקית), את תנאי הפיצוי שהצטברו (אנכית), במשך שנים-עשר הדורות, אשר אבדו לידי השטן, ממשה ועד יעקב. מסיבות דומות היו בימי משה שנים-עשר שבטים (שמות כ"ד 4) ואילו לישוע היו שנים-עשר תלמידים. (מתי י' 1)

כדי למלא את תנאי הפיצוי להפרדה משטן, משבעת ימי הבריאה אשר טומאו, היו שבעים אנשי משפחת יעקב, (בראשית מ"ו 27) שבעים זקנים בזמן משה (שמות כ"ד 1) ושבעים תלמידים של ישוע, (לוקס י' 1) שכולם מלאו תפקידים מרכזיים בתכנית השיקום בתחומיהם בהתאמה.

(5) המטה אשר מכה ברשע, מראה את הדרך ונותן תמיכה בהישענו עליו, הינו סמל למשיח. (ראה פרק משה וישוע 2.2.2.2) יעקב חצה את הירדן ונכנס לארץ כנען, בהישענו על המטה. (אגרת יהודה ט') הדבר הראה, כי יום אחד תחצה כל האנושות הנפולה את מי העולם הנפול הזה ותגיע אל חופי העולם האידיאלי, בהלכה אחרי המשיח: מכה את אי הצדק, הולכת על פי הנחייתו ודוגמתו ותלויה בו. משה הדריך את בני ישראל לחציית ים סוף במטהו. (שמות י"ד 16) ישוע, בבואו בשנית, ידריך את האנושות דרך המים הסוערים של עולם נפול זה, להגיע אל חופיו של אידיאל האלוהים, במוט ברזל המסמל את עצמו. (חזון יוחנן ב' 27, יב' 5)

(6) חטאה של חוה נשא את שורש החטא בשושלת בני האדם, אשר נשא פרי כאשר קין הרג את הבל. כיוון שהיו אלה אם ובנה, אשר אפשרו לשטן להיכנס ולשאת את פרי החטא, בהתאם לעיקרון השיקום באמצעות פיצוי, על אם ובנה להפריד עצמם מהשטן במאמצים משותפים. יעקב לא יכול היה לקבל את הברכה ולהיות מופרד מהשטן, ללא תמיכתה הדבקה של אמו וללא עצתה החכמה. (בראשית כ"ז 5-17, 25-42) משה לא יכול היה להינצל ממוות ולהיות בעמדה של שירות רצון אלוהים, ללא עזרת אמו. (שמות ב' 2) לבסוף, מרים הצילה את חיי ישוע, כאשר נמלטה עמו למצרים, להצילו מהמלך הורדוס שביקש להרגו. (מתי ב' 13)

(7) הדמות המרכזית שבידה מופקד רצון אלוהים בתכנית אלוהים לשיקום, חייבת לחזור מהעולם השטני לעולם של אלוהים. מסיבה זאת, ערך יעקב את מסעו מחרן (העולם השטני) לכנען, (בראשית ל"א-ל"ג) ומשה נסע ממצרים לארץ כנען המובטחת. (שמות ג' 8) לאחר שישוע מצא מחסה במצרים זמן קצר אחר לידתו, (מתי ב' 14-15) הוא חזר לגליל.

(8) המטרה הסופית של תכנית אלוהים לשיקום היא לסלק את השטן. כדי לסמל זאת, קבר יעקב את הפסילים תחת האלון. (בראשית ל"ה 4) משה הרס את עגל הזהב, שרפו באש, טחנו לאבק, פיזרו על המים ואילץ את בני ישראל לשתות אותם. (שמות ל"ב 20) ישוע בא כדי להרוס עולם רשע זה, על ידי הבאת השטן לכניעה, באמצעות דבריו וכוחו. (ראה פרק אסכטולוגיה 3.2.2)