חלק 3: התקופות ואורכן בעידן תכניתו של אלוהים
עידן תכניתו של אלוהים לשיקום, היה עידן המקבילות בצלם. הוא נועד לשקם, באמצעות פיצוי, את עידן תכניתו של אלוהים להנחת התשתית לשיקום, שהוא עידן המקבילות הסמליות. הבה ונחקור את התקופות בעידן זה ונברר כיצד נקבע אורכן.
3.1 תקופת ארבע מאות השנה של העבדות במצרים
לאחר שמילא את ארבעים ימי המבול לצורך הפרדה מהשטן, הניח נח את תשתית האמון. כאשר תשתית זו נהרסה בשל טעותו של חם, ניסה אלוהים לטפח את אברהם לעמדה כמו זו של נח. הוא עשה זאת בצוותו על אברהם, העומד על התשתית שהונחה באמצעות תקופת ההפרדה של ארבע מאות שנה, להכין מנחה סמלית. אולם, בשל שגיאתו של אברהם, טומאה תשתית זו בידי השטן. כדי לשקם תשתית זו של ארבע מאות שנה, הביא אלוהים את בני ישראל אל ארבע מאות שנות העבדות במצרים, (בראשית ט"ו 13, פרק התשתית 3.1.2.1) וכך הפריד את השטן פעם נוספת. תקופת העבדות במצרים, היתה המקבילה בצלם, לתקופת אלף שש מאות השנה מאדם ועד נח, בעידן המקבילות הסמליות. היה זה כדי לשקם את התקופה הקודמת, באמצעות תקופות פיצוי מקבילות.
3.2 ארבע מאות שנות השופטים
מתועד, כי המלך שלמה, החל לבנות את המקדש בשנה הרביעית למלכותו, 480 שנה לאחר יציאת מצרים. (מלכים א', ו' 1) מכיוון שמלכות שלמה באה לאחר ארבעים שנות מלכותו של שאול, (מעשי השליחים י"ג 21) ולאחר ארבעים שנות המלכות של דוד, נוכל להסיק, כי פרק הזמן שעבר, מכניסת בני ישראל לכנען ועד להמלכת שאול המלך, ארך ארבע מאות שנה לערך. פרק זמן זה, הוא תקופת השופטים.
באמצעות עבדותם במצרים, נועדו בני ישראל תחת משה, להבטיח את התשתית של הפרדה משטן, ובכך לשקם ברמת אומה, את התשתית אשר עליה עמד אברהם - התשתית של הפרדה משטן, אשר הונחה באמצעות ארבע מאות השנים מנח ועד אברהם. אולם, בני ישראל, לאחר כניסתם לכנען בהנהגת יהושע, יורשו של משה, נהיו שוב חסרי אמונה. כך הם איפשרו לשטן לטמא את התשתית הזאת בת ארבע מאות השנים. בני ישראל היו צריכים לעבור תקופה נוספת להפרדה משטן, בטרם יוכלו לשקם, באמצעות פיצוי, את התשתית הזו. תקופת השופטים שארכה בערך ארבע מאות שנה, מכניסת העם לכנען ועד להכתרתו של המלך שאול, נועדה למטרה זו של הפרדה משטן.
תקופת השופטים היתה המקבילה בצלם, לתקופת ארבע מאות השנה מנח ועד אברהם בתקופת המקבילות הסמליות. היא נועדה לשיקום התקופה המוקדמת יותר, באמצעות תנאי פיצוי מקבילים.
3.3 תקופת מאה ועשרים השנה של הממלכה המאוחדת
עידן תכניתו של אלוהים לשיקום, נקבע כדי לשקם באמצעות פיצוי, את עידן תכניתו של אלוהים להנחת התשתית לשיקום. לפיכך, אברהם, אשר החל את העידן הזה בתכניתו של אלוהים, היה בעמדת אדם; משה היה בעמדתו של נח; והמלך שאול היה בעמדת אברהם. אברהם היה דמות מעבר; הוא היה אחראי גם על השלמת העידן להנחת התשתית לשיקום במסגרת תכניתו של אלוהים וגם על התחלת עידן תכניתו של אלוהים לשיקום. כבסיס לתשתית למשיח ברמת הלאום, נקרא אברהם להניח את התשתית למשיח, ברמת המשפחה. מכיוון שהיה זה הניסיון השלישי, צריך היה אלוהים להניח, ללא כשלון, את התשתית המשפחתית עבור המשיח. כך גם בזמנו של המלך שאול. אלוהים פעל לייסד את התשתית הלאומית עבור המשיח, בפעם השלישית. לכן, גם הפעם, צריך היה אלוהים להגשים את תכניתו ללא כישלון.
בשל כישלונו במנחה הסמלית, לא הצליח אברהם לשקם בבת אחת את התנאים שירש ממסלולו של נח, במתכונת של התקופות המספריות השונות, ההכרחיות לשיקום תשתית האמון, במיוחד התקופות של 120 שנה, של ארבעים יום, של עשרים ואחת יום, וארבעים יום. לפיכך, השיקום האופקי של תקופות אלה, נאלץ להתארך באופן אנכי. הן נעשו לתקופות פיצוי של: 120 שנה, ארבעים שנה, עשרים ואחת שנים וארבעים שנה, אשר באו בזו אחר זו במשפחת אברהם לדורותיה. המלך שאול נועד לשקם את עמדתו של אברהם ברמת הלאום. באמצעות בנית בית המקדש, אמור היה שאול המלך לשקם תוך זמן קצר, את כל תנאי הפיצוי אשר הועמדו בתקופתו של משה, על מנת לשקם את תשתית האמון וזאת בצורה של תקופות פיצוי מספריות. השיקום היה בצורה של תקופות הפיצוי המספריות אשר כללו: 120 שנה (שלוש תקופות ארבעים השנה של חיי משה), ארבעים יום (תקופות צום משה), עשרים ואחת יום (המסלול הראשון לשיקום כנען ברמת לאום), וארבעים שנה (ההליכה במדבר במסגרת המסלול לשיקום כנען ברמת לאום). למרות זאת, לא ציית המלך שאול לאלוהים, (בראשית כ"ז 1-29, כ"ח 1-14) וכשל במילוי רצונו של אלוהים. כמו בזמנו של אברהם, גם השיקום האופקי של תקופות פיצוי אלו נועד להתארך באופן אנכי באמצעות תקופות עוקבות: 120 השנה של הממלכה המאוחדת; ארבע מאות השנים של הממלכה המפוצלת: צפון ודרום; 210 השנים של גלות ישראל ושיבת ציון; וארבע מאות שנות ההכנה לעידן המשיח. לאחר כל התקופות הללו, היו בני ישראל מוכנים לבסוף, לקבל את המשיח.
תקופת הממלכה המאוחדת נועדה לשקם את 120 שנות חייו של משה, שבמהלכן, ניסה לבצע שלושה נסיונות להנחת תשתית האמון עבור המסלול לשיקום כנען ברמת הלאום. הבה ונבחן מקבילה זו ביתר תשומת לב.
לאחר שבני ישראל סבלו עבדות במשך ארבע מאות שנה למען הפרדה מהשטן, הניח משה את תשתית האמון באמצעות ארבעים שנותיו בארמון פרעה. לאחר מכן ניסה משה להוביל את בני ישראל לכנען, אשר בה אמורים היו לבנות את המקדש. אך בשל חוסר האמונה של בני העם, הוארך פעמיים מסלול זה. משה צריך היה להניח את תשתית האמון מחדש, פעם אחת - באמצעות מסלול ארבעים השנים שלו במדבר מדיין, ובפעם השנייה - באמצעות מסלול ארבעים שנות הנדודים במדבר. באופן דומה הוכתר שאול למלך על ישראל, רק לאחר שארבע מאות שנות העבדות של בני ישראל במצרים שוקמו באמצעות ארבע מאות השנים של תקופת השופטים. במשך ארבעים שנות מלכותו, נועד שאול להניח את תשתית האמון ולשקם כך, באמצעות פיצוי, את ארבעים שנותיו של משה בארמון פרעה. כעת, יכול היה לבנות את המקדש. אולם כאשר נעשה המלך שאול חסר אמונה, רצונו של אלוהים לבנות את המקדש התארך. הוא התארך באמצעות שתי תקופות של ארבעים שנה: שנות מלכותו של דוד ושנות מלכותו של שלמה, אשר יחד עם שנות מלכותו של שאול, מצטרפות לתקופה כוללת של 120 שנות הממלכה המאוחדת.
תקופה זו היתה המקבילה בצלם, לתקופת מאה ועשרים השנים בתקופות המקבילות הסמליות, מזמן שאברהם עזב את חרן ועד שיעקוב קנה את הבכורה מאחיו. היה זה כדי לשקם את התקופה הקודמת, באמצעות תנאי פיצוי מקבילים. ממש כשם שתכניתו של אלוהים, אשר החלה באברהם, נתמלאה רק לאחר הארכה באמצעות יצחק ויעקב, כך התארכה גם תכניתו לבניית המקדש. היא החלה במלך שאול, אולם עד לביצועה, היא התארכה באמצעות המלך דוד והמלך שלמה.
3.4 תקופת ארבע מאות השנים של הממלכה המפוצלת צפון ודרום
אילו השלים המלך שאול את תכניתו של אלוהים לבניית המקדש במשך ארבעים שנות מלכותו, בקרב תקופות הפיצוי שאותן היה משקם אופקית, היו נמצאים גם ארבעים ימי הצום של משה, שנעשו כדי לשקם את דבר אלוהים, כפי שנכתבו על לוחות הברית. ברגע שאיבד המלך שאול את אמונתו, נאלצה תקופת הפיצוי שלו, להיות משוקמת כהארכה אנכית של השיקום האופקי. זאת הסיבה לתקופת הממלכות המפוצלות של צפון ודרום, אשר ארכה כמעט ארבע מאות שנה. היא החלה כאשר הממלכה המאוחדת פוצלה לישראל בצפון וליהודה בדרום, והיא נמשכה עד שאנשי יהודה נלקחו לגלות בבל.
תקופה זו היתה מקבילה בצלם, לתקופת ארבעים השנה בעידן המקבילות הסמליות, מאז קנה יעקב את הבכורה מעשו ועד שקיבל את הברכות מאת יצחק ואלוהים (בראשית כ"ח 13) והלך לחרן. היה זה כדי לשקם את התקופה שקדמה לה, באמצעות תנאי פיצוי מקבילים.
3.5 תקופת מאתים ועשר השנים של גלות ישראל וחזרה
אנשי הממלכה הצפונית של ישראל, הפרו את בריתם עם אלוהים. כתוצאה מכך, הם נלקחו בשבי על ידי האשורים. אנשי הממלכה הדרומית של יהודה, חטאו גם הם כלפי אלוהים. כתוצאה מכך, הם נלקחו לגלות בבל, על ידי המלך נבוכדנצר. לאחר ששהו בשבי קרוב לשבעים שנה, נפלה בבל בידי כורש, מלך פרס, אשר הוציא צו מלכותי, ששיחרר אותם. מאותו זמן, החל העם היהודי לחזור בהדרגה לירושלים ולבנות מחדש את המקדש. עזרא הסופר הנהיג את הקבוצה האחרונה של היהודים החוזרים לירושלים, ואילו נחמיה בנה מחדש את חומות העיר. בהיותם נפעמים מנבואת מלאכי, (מלאכי ג' 23) החלו בעם בהכנות לקבלת המשיח. תקופה זאת הסתיימה 210 שנים לערך, לאחר הפעם הראשונה בה נלקחו לגלות בבל, וכ–140 שנה לאחר שיחרורם על ידי הפרסים. היתה זאת תקופת גלות ישראל ושיבת ציון.
אילו הגשים המלך שאול את תכנית אלוהים לבניית בית המקדש, אחת מתקופות הפיצוי שהיו משתקמות אופקית, היתה תקופת עשרים ואחת הימים, כאשר משה התכוון להנהיג את בני ישראל ממצרים לכנען במסלול הראשון ברמת הלאום. לאחר שהמלך שאול איבד את אמונתו, ותכניתו זו של אלוהים לשיקום נכשלה, היה על תקופת פיצוי זאת להיות משוקמת כהארכה אנכית של השיקום האופקי. 210 השנים של גלות ישראל ושיבת ציון, נועדו למטרה זאת.
תקופה זו היתה המקבילה בצלם, לתקופת עשרים ואחת השנים בתקופת המקבילות הסמליות, מזמן שעזב אברהם את חרן ועד שקנה יעקב את הבכורה מאחיו. היה זה כדי לשקם את התקופה הקודמת, באמצעות תנאי פיצוי מקבילים. המטרה היתה לשקם שלוש תקופות בנות שבע שנים: שבע שנות עבודתו של יעקב בחרן עבור רחל, כאשר בסופו של דבר ניתנה לו לאה; שבע השנים הנוספות שעבד למען רחל; ושבע שנות עבודתו, בהן התעשר, לפני שחזר לכנען. (בראשית ל"א 41)
3.6 תקופת ארבע מאות שנות ההכנה לעידן המשיח
לאחר שבני העם היהודי חזרו מהגלות למולדתם בישראל, הם בנו מחדש את אמונתם, הקימו מחדש את חומות העיר, ובהתבסס על נבואותיו של מלאכי, החלו כאומה, להתכונן לביאת המשיח. מאותה עת ועד לידת ישוע, היתה תקופה של ארבע מאות שנה, תקופת ההכנה לביאת המשיח.
אילו השלים המלך שאול את תכניתו של אלוהים לבנות את המקדש, אחד מתנאי הפיצוי שהוא היה משקם אופקית באמצעות פיצוי, היה פיצוי תקופת ארבעים שנות הנדודים במדבר, במסלול הלאומי השלישי. לאחר שהמלך שאול איבד את אמונתו, ותכניתו של אלוהים כשלה, היה צורך לשקם תקופת פיצוי זאת של ארבעים שנה, כהתארכות אנכית של השיקום האופקי. תקופת ארבע מאות השנה של ההכנה לביאת המשיח נועדה למטרה זאת.
תקופה זו היתה המקבילה בצלם, לתקופת ארבעים השנים בעידן המקבילות הסמליות, שנתארכו מזמן שיעקב חזר לכנען ועד שמשפחתו נכנסה למצרים, על פי הזמנת בנו יוסף. היא נועדה לשקם תקופה קודמת זו, באמצעות תנאי פיצוי מקבילים.